כללי


ההפגנות של ערבים תושבי יפו במחאה על אירועי אל־אקצה בירושלים לא הצליחו לערער את אמונתו של האנתרופולוג דניאל מונטרסקו, מומחה לערים מעורבות, כי יחסי יהודים וערבים במרחב העירוני ביפו אינם דווקא בבואה ישירה של הסכסוך הלאומי. במחקריו הוא מצא שאיפה אמיתית לנורמליות משני צדי המתרס, גם אם זו במידה רבה אנומלית. הנורמליות והאנומליות ביפו, אומר מונטרסקו, הן שני צדדים של אותו מטבע. התעלמות מהמורכבות של היחסים והנטייה המכוונת להקצנה היא מגמה סנסציונית מסוכנת המשחקת לידי הקיצונים משני הצדדים ואינה משקפת במלואה את המציאות בשטח. דבריו הם הזמנה להוריד את גובה הלהבות.

המציאות החתרנית של החיים ביפו


מושב 8: ריבוי זהויות – אישית, חברתית, מגדרית ופוליטית, בערים מעורבות מנחה: ד”ר תהילה פרידמן-נחלון, חברת הנהלת “ירו-שלם”, קואליציית הארגונים הירושלמיים דוברים ד”ר אנואר בן בדיס, בלשן ומורה באוניברסיטת אל קודס ובמרכז הבין-תרבותי, ירושלים (בערבית) ד”ר שרון גבע, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים יוסי סוכרי, סופר ומרצה פרופ’ אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב דברי סיכום: ד”ר אודי שפיגל, מנהל תחום חינוך הקרן לירושלים   יוסי סוכרי: יש כיסופים למקום, לעיר, והם מולידים מלחמות ושפיכות דמים. אני חושב שהדבר הזה מוערך יתר על המידה. אני מתגעגע לאדמה של ירושלים? לאנשים? לאתרים ההיסטוריים? ההיסטוריה היא פרשנות, ואת ההיסטוריה כידוע כותבים המנצחים. האם המקום הוא השפה? השפה תלויה בקונטקסט חברתי. מה זה אומר שאני קשור למקום? צריך לערער על הנחת היסוד הזאת. כמיהות […]

ריבוי זהויות


מושב7: החינוך בעתיד בערים מעורבות מנחה: ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, מנהלת אקדמית, מדרשת אדם דוברים פרופ’ נמרוד אלוני, ראש החוג לחינוך מתקדם, מכללת סמינר הקיבוצים ח”כ פרופ’ יוסי יונה, חבר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ד”ר זוהירה נג’אר, מרצה במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה   פרופ’ נמרוד אלוני: בדרום תל אביב חיים 30,000 מהגרי עבודה ו-30,000 מבקשי מקלט, פליטים.30,000 מבקשי המקלט הם אוכלוסייה במצוקה,שבחינה תרבותית רחוקה מאוד מהתרבות המערבית. רובם הגיעו לתל אביב אחרי שחצו את מצרים וסבלו טראומות קשות בסיני, אחרי 2010. רובם מדרום סודן ומאריתראה. בתל אביב יש 5,500 ילדים, 400 מהם מתחת לגיל שש. בתל אביב פועלים קרוב ל-80 פעוטונים פיראטיים, בהם פעוטות “מאופסנים” בתנאים לא תנאים. ילדים בני 3–4 הם עוברים לגני הילדים העירוניים ומשם ממשיכים […]

החינוך בעתיד



מושב 6: מושג המשפחה העתידי – בעיות ופתרונות מנחה: ד”ר טליה שגיב, הקרייה האקדמית אונו דוברים מהרטה ברוך-רון, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו ד”ר אילן טבק אבירם, פסיכולוג קליני, המרפאה לבריאות הנפש ע”ש בריל ורדה ואן דר ויקן, פסיכולוגית קלינית, הדסה עין כרם   ד”ר אילן טבק אבירם: המשפחות הראשונות שסטו מהתבנית המקובלת היוזוגות קונבנציונליים שהתגרשו והקימו פרק ב’. נוצר מצב מורכב של ילדים ביולוגיים וילדים מפרק נישואים קודם.בשנות השבעים התחילו להופיע משפחות חד-הוריות. הטכנולוגיה הרפואיה איפשרה לקבל תרומת זרע ובהמשך גם תרומת ביצית. בתחילה היו בעיקר נשים, כיום אנחנו פוגשים גם אבות יחידניים. בסוף שנות השבעים–תחילת שנות השמונים קמו משפחות שבהן ההורים “יצאו מהארון”. אנשים שהיו נשואים והיו להם ילדים, שיצאו מהארון והחליטו לחיות חיים הומוסקסואליים. לא פעם נוצרה זוגיות […]

המשפחה העתידית


שלום, אני איימן סיכסק ואני סופר פלסטיני ישראלי. אני רוצה להאמין שהכתיבה שלי עוסקת בזהות ישראלית ובעיקר בנסיון לתהות מה קרה לה בעשר השנים האחרונות ככה פותח הסופר איימן סיכסק את הפרק שלו בפרוייקט “סופרים קוראים”, לפני שהוא קורא קטע מספרו “אל יפו” ושובה אותנו בהסתכלות המקורית שלו על המצב הישראלי, כשהעוגן שלו הוא השפה.

איימן סיכסק


המשורר הלאומי העברי חיים נחמן ביאליק, פוגש את פיירוז האגדית, ביום שלישי ה-20.10.15 במופע מרהיב של רביעית קווארטטוקאן, בערב הפתיחה של הכנס שלנו ולפני שאנחנו מרחיבים קצת על השילוב המצויין של מרים טוקאן (שירה), עידן טולדנו (גיטרה פלמנקו, עוד, אקורדיון), ד”ר רחלי גלאי (צ’לו) ונועה וקס (כלי הקשה) – טעימה קטנה מהצלילים המופלאים שלהם בביצוע שלהם ל “הכניסיני תחת כנפך”: אז מי אלו קווארטטוקאן ומה היחוד שלהם? קווארטטוקאן הוא פרוייקט מוסיקלי חדש המפגיש בין תרבויות ועמים באמצעות שירים ומנגינות. המופע משלב מזרח ומערב ומפגיש באופן נדיר בין ביאליק לפיירוז, לאה גולדברג לפלמנקו ובין כלייזמר למוסיקה ערבית עממית. כל זאת  בתזמורים ועיבודים יוצאי דופן אשר נכתבו במיוחד לקווארטט. הפרויקט צמח מתוך חיבור ושיתוף פעולה בין ארבעה מוסיקאים המגיעים מתרבויות שונות,אשר חוברו […]

כשביאליק ופיירוז נפגשים



כשיוצאי אתיופיה לא מורשים להתגורר בכל עיר במדינה, כשלא משכירים דירות לערבים וכשהרב הראשי לשעבר מבשר לנו שרוב הציבור נגעל מהומואים… אנחנו שואלים את עצמנו איך תראנה הערים שלנו בעוד כמה שנים ואלו משפחות יתגוררו בהן?

המשפחה ועיר המחר


מושב שני: חשיבה תכנונית ומרחב בערים מעורבות ישראל קמחי (מכון ירושלים לחקר ישראל, האוניברסיטה העברית) נושא התכנון הוא אחד המשפיעים על כולנו, ודאי בערים מעורבות. ניתן ליצור שוויון ברמת השירותים בנושא תחבורה ומגורים ובהיקף שלהם. כשאנחנו מתכננים, אנחנו שוקלים גם את ההיבטים הפיזיים, החברתיים והכלכליים בו-זמנית, כחלק מחבילה אחת. האתגר התכנוני בערים מעורבות גדול יותר מבחינת מעורבות קהילתית.

תכנון ערים מעורבות


מושב שני: חשיבה תכנונית ומרחב בערים מעורבות ישראל קמחי (מכון ירושלים לחקר ישראל, האוניברסיטה העברית) נושא התכנון הוא אחד המשפיעים על כולנו, ודאי בערים מעורבות. ניתן ליצור שוויון ברמת השירותים בנושא תחבורה ומגורים ובהיקף שלהם. כשאנחנו מתכננים, אנחנו שוקלים גם את ההיבטים הפיזיים, החברתיים והכלכליים בו-זמנית, כחלק מחבילה אחת. האתגר התכנוני בערים מעורבות גדול יותר מבחינת מעורבות קהילתית.

תכנון ערים מעורבות