الجلسة 7: التعليم المستقبلي في المدن المختلطة (22-10-2015) عريفة الجلسة: د. أوكي مروشك- كلارمن، مديرة أكاديمية، كلية آدم. المتحدثون: • بروفيسور نمرود ألوني، رئيس معهد التعليم المتطور، كلية سمينارهكيبوتسيم. • عضو الكنيست البروفيسور يوسي يونه، عضو لجنة التربية والثقافة والرياضة الخاصة بالكنيست. • د. زهيرة نجار، مُحاضرة بالكلية الأكاديمية العربية للتربية في اسرائيل، حيفا. بروفيسور نمرود ألوني يعيش في جنوب تل أبيب 30,000 مهاجر عمل و 30,000 لاجئ وطالب لجوء. حياة مجموعة طالبي اللجوء شديدة الصعوبة, بحيث أن ثقافتهم بعيدة جدا عن الثقافة الغربية. وصل أغلبهم الى تل أبيب بعد مرورهم عبر مصر, وعانوا من الصدمات الشديدة في سيناء بعد عام 2010. أغلبهم من جنوب السودان وأرتيريا. يعيش في تل أبيب 550 طفل, منهم 400 طفل تحت سن السادسة. يتواجد […]
Mixed2016
الجلسة 8: تعدد الهويات – الشخصية، والاجتماعية، والنوع الجنسي والسياسية في المدن المختلطة (22-10-2015) عريفة الجلسة: د. تهيلاه فريدمان- نحلون، عضوة مجلس إدارة “يرو-شلم”، ائتلاف المؤسسات المقدسية. المتحدثون: • د. أنور بن باديس، لُغَوي وأستاذ في جامعة القدس وفي مركز الحوار بين الثقافات، القدس (عربي) • د. شارون جيبع، مُحاضر بكلية سمينارهكيبوتسيم • يوسي سوكري، أديب ومُحاضر • بروفيسور إيال غروس، كلية الحقوق، جامعة تل أبيب. تلخيص: د. أودي شبيجل، مدير قسم التربية، صندوق القدس. يوسي سوكري: هناك تتوق وتعطش للأماكن وللمدينة, وهذا هو ما يسبب الحروب وسفك الدماء. أعتقد أن هناك مبالغة بتقدير هذا الأمر. هل أنا مشتاق الى أرض القدس؟ الى الناس؟ الى الأماكن التاريخية؟ التاريخ هو عباره عن تحليل, وكما نعلم, المنتصرون هم من يكتبون التاريخ. هل […]
الجلسة 8: تعدد الهويات – الشخصية، والاجتماعية، والنوع الجنسي والسياسية في ...
(22-10-2015) מנחה: ד”ר תהילה פרידמן-נחלון, חברת הנהלת “ירו-שלם”, קואליציית הארגונים הירושלמיים דוברים • ד”ר אנואר בן בדיס, בלשן ומורה באוניברסיטת אל קודס ובמרכז הבין-תרבותי, ירושלים (בערבית) • ד”ר שרון גבע, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים • יוסי סוכרי, סופר ומרצה • פרופ’ אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב דברי סיכום: ד”ר אודי שפיגל, מנהל תחום חינוך הקרן לירושלים יוסי סוכרי: יש כיסופים למקום, לעיר, והם מולידים מלחמות ושפיכות דמים. אני חושב שהדבר הזה מוערך יתר על המידה. אני מתגעגע לאדמה של ירושלים? לאנשים? לאתרים ההיסטוריים? ההיסטוריה היא פרשנות, ואת ההיסטוריה כידוע כותבים המנצחים. האם המקום הוא השפה? השפה תלויה בקונטקסט חברתי. מה זה אומר שאני קשור למקום? צריך לערער על הנחת היסוד הזאת. כמיהות בלתי מרוסנות של קבוצות שונות מולידות […]
מושב 8: ריבוי זהויות – אישית, חברתית, מגדרית ופוליטית, בערים מעורבות
מושב 7: החינוך בעתיד בערים מעורבות (22-10-2015) מנחה: ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, מנהלת אקדמית, מדרשת אדם דוברים • פרופ’ נמרוד אלוני, ראש החוג לחינוך מתקדם, מכללת סמינר הקיבוצים • ח”כ פרופ’ יוסי יונה, חבר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת • ד”ר זוהירה נג’אר, מרצה במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה פרופ’ נמרוד אלוני: בדרום תל אביב חיים 30,000 מהגרי עבודה ו-30,000 מבקשי מקלט, פליטים. 30,000 מבקשי המקלט הם אוכלוסייה במצוקה, שבחינה תרבותית רחוקה מאוד מהתרבות המערבית. רובם הגיעו לתל אביב אחרי שחצו את מצרים וסבלו טראומות קשות בסיני, אחרי 2010. רובם מדרום סודן ומאריתראה. בתל אביב יש 5,500 ילדים, 400 מהם מתחת לגיל שש. בתל אביב פועלים קרוב ל-80 פעוטונים פיראטיים, בהם פעוטות “מאופסנים” בתנאים לא תנאים. ילדים בני 3–4 […]
מושב 7: החינוך בעתיד בערים מעורבות
מושב 6: מושג המשפחה העתידי – בעיות ופתרונות (22-10-2015) מנחה: ד”ר טליה שגיב, הקרייה האקדמית אונו דוברים • מהרטה ברוך-רון, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו • ד”ר אילן טבק אבירם, פסיכולוג קליני, המרפאה לבריאות הנפש ע”ש בריל • ורדה ואן דר ויקן, פסיכולוגית קלינית, הדסה עין כרם ד”ר אילן טבק אבירם: המשפחות הראשונות שסטו מהתבנית המקובלת היו זוגות קונבנציונליים שהתגרשו והקימו פרק ב’. נוצר מצב מורכב של ילדים ביולוגיים וילדים מפרק נישואים קודם. בשנות השבעים התחילו להופיע משפחות חד-הוריות. הטכנולוגיה הרפואיה איפשרה לקבל תרומת זרע ובהמשך גם תרומת ביצית. בתחילה היו בעיקר נשים, כיום אנחנו פוגשים גם אבות יחידניים. בסוף שנות השבעים–תחילת שנות השמונים קמו משפחות שבהן ההורים “יצאו מהארון”. אנשים שהיו נשואים והיו להם ילדים, שיצאו מהארון והחליטו לחיות […]
מושב 6: מושג המשפחה העתידי – בעיות ופתרונות
מושב 5: “שכנות” בערים מעורבות – מושג רלוונטי לעתיד מושב לכבודו של פרופ’ רימסטמה, מנהל קרן המבורג לקידום המחקר והתרבות (22-10-2015) מנחה: הרב דוד מנחם, רב שכונת רסקו בירושלים דוברים • פרופ’ יפעת וויס, מכון ון ליר וראש מרכז מינרבה, האוניברסיטה העברית • עו”ד מיכל פינצ’וק, מנכ”לית ארגון אס”ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל • פרופ’ אמל ג’מאל, ראש התוכנית הבינלאומית במדע המדינה ותקשורת פוליטית, אוניברסיטת תל אביב פרופ’ יפעת וויס: אני עסקתי בחיפה. האינתיפאדה השנייה העלתה בי מבט מחודש על העיר שבה נולדתי. צמחה בי הבנה מאוחרת: הילדות שלי מורכבת יותר מכפי שהייתי מודעת. המושג הראשון שהתערער אצלי באינתיפאדה השנייה הוא “דו-קיום”. חיפה מתהדרת בדו-קיום, ויכול להיות שיש היבטים שלגביהם זה תיאור ראוי. יש היבטים שבהם יש שיתוף, […]
מושב 5: “שכנות” בערים מעורבות – מושג רלוונטי לעתיד
מושב 2: “עובדים עלינו” – תעסוקה, תחבורה ומימד הזמן בערים מעורבות בעתיד מנחה: מריק שטרן, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב דוברים מיכל צ’רנוביצקי, מובילת תנועת “עיר ואם – אימהות למען אלעד” ומרצה במכללה החברתית כלכלית ד”ר רמזי חלבי, יו”ר צופן, ארגון המקדם שילוב ערבים בהיי-טק מריק שטרן: אחד מהפרדוקסים בערים מעורבות הוא שמצד אחד הן יכולות להיות מקום להכרה הדדית, אך מצד שני המצב גולש שם למוקד חיכוך ואלימות. אני רוצה לדבר על תעסוקת תושבי מזרח ירושלים בשוק העבודה המקומי. אנו דווקא עדים לתהליך של עירוב גובר בממדי חיים רבים בין ישראלים ופלסטינים במקומות […]
עובדים עלינו
מגוון אנושי בעיר מתחדשת מושב מיוחד למתכננים השכונתיים והקהילתיים בירושלים מנחה: עופר גרידינגר, מנהל האגף לתכנון עירוני בירושלים, עיריית ירושלים דוברים ד”ר אמילי סילברמן, מנהלת הקליניקה האורבנית ומרצה במחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית ענאיה בנא-ג’רייס, אדריכלית נוף, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי עופר: בוקר טוב. אנחנו נמצאים בכנס עיר המחר. הימים אלה קשורים לשיח שלנו הבוקר וגם לאירועים הבאים, בכנס שמתקיים זו הפעם השלישית. הרעיון במושב זה הוא לעשות מושב לימוד סגור שקשור לנושאי הכנס ולבאיו. איך המתכנן פועל, חושב, עושה ומתקדם בעיר מעורבת, שיש בה מגוון אוכלוסיות. זה לא רק קשור למאורעות בימים אלה, אבל כמובן בירושלים זה קשור גם לאוכלוסייה של חרדים, דתיים לאומיים, לשכונות שיש בהן מתח בין אוכלוסיות בשכונות “מיועדות” ו”לא מיועדות”. ד”ר אמילי סילברמן עובדת עם […]