דיונים כנס 2017


מוזיאקה: הנחיה: לייקי סבן, מנהלת במשותף את מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו (ערבית-עברית) החזון של המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה הוא להוות חלופה קהילתית למניעה, ניהול ויישוב סכסוכים, מתוך רצון לעודד הידברות ושיח שיתופי כדרך ליישוב מחלוקות בין קבוצות וקהילות מתרבויות שונות. וכן מתוך רצון לשפר את איכות החיים של כלל התושבים, ע”י הנחלת השפה הגישורית וערכים של כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות, הקשבה והשתתפות. בסדנא עסקו בהבטים תרבותיים בתהליכי צדק מאחה בהליך הפלילי. צדק מאחה הוא הליך בו פוגע ונפגע המעורבים באירוע פלילי נפגשים במטרה להגיע להסכם על הדרך לאיחוי ותיקון הפגיעות והנזקים שנוצרו, בגין המעשה הפלילי. במהלכה עסקו בשאלה כיצד הדת והתרבות של משתתפי ההליך משפיעה על המודל ועל התהליך? והובאו דוגמאות לתהליכי צדק מאחה בין שני […]

“צדק מאחה בהליך הפלילי”   


המרכז הישראלי לגישות מאחות: הנחיה: דליה טאובר, מייסדת המרכז הישראלי לגישות מאחות. “המרכז הישראלי לגישות מאחות הוקם ב-2012, והוא עוסק בלמידה ובפיתוח תפיסת השיח המאחה וביישום תהליכי צדק מאחה. במהלך השנים יזמנו חתימה על אמנת הצדק המאחה בחברה הישראלית, חשפנו בתי ספר ומקומות עבודה לגישה. אנו מנחים תהליכי צדק מאחה בפגיעה מינית והשתתפנו בגבעת חביבה, בפרויקט “מפת דרכים לחברה משותפת”, בפיתוח מודל להטמעת השיח המאחה כבסיס לדיון על מרחב משותף וקידום חיים משותפים”. בסדנה תחילה הוצגו עקרונות המודל שנבנה בגבעת חביבה ולאחר מכן הודגמו במעגל משתף של שיח מאחה. בשיח התמקדו בשאלות מפתח מתוך המודל, המכוונות לחשיבה ולדיאלוג בונה קהילה. הצפת השאלות, המענה אמיתי עליהן מקדם את המשתתפים המעוניינים בחיים משותפים לקידום וטיפוח תחושת בטחון, נוחות ושייכות במרחבים משותפים ובחברה […]

הישראליות” – שיתוף וחשיבה לקידום חיים משותפים”


גישורים: הנחיה: שי חורב (עכו), עליזה סילורה (רמלה), ירון לוין (חיפה), נועה שלו (לוד), לייקי סבן (עכו/ירושלים) בסדנא הדגימו את מודל העבודה של מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה בעיר מעורבת ממספר זוויות: יישוב סכסוכים, מנהיגות קהילתית רב תרבותית, דיאלוג קהילתי בין תרבותי ושותפויות. להמחשת המודל המשתתפים חולקו לארבע קבוצות עבודה בכל אחד מהם הוצג תהליך של דיאלוג קהילתי שהוביל אחד המרכזים (עכו, לוד, רמלה וחיפה). באמצעות שאילת שאלות וחקר מקרה הבוחן שהובא – המשתתפים התבקשו להתייחס את העקרונות ואת מודל הפעולה שיושמו בתחום הדיאלוג הקהילתי של מרכז הגישור ולבחון אפשרויות נוספות לטיפול.

“פורום ערים מעורבות”



המרכז לחברה משותפת, גבעת חביבה הנחיה: ד”ר רן קוטנר, מגשר יועץ אקדמי של גבעת חביבה מרצה בכיר תכנית ללימודי שלום וניהול קונפליקטים באוניברסיטת חיפה. המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה שואף לבנות חברה מכילה ומלוכדת מבחינה חברתית, על-ידי שיתופן של קהילות מפולגות בפעילות קולקטיבית. הגישה שהוצגה בסדנה היא “הגישה ההתייחסותית” לדיאלוג (גישה מתחום הפסיכואנליזה המדגישה את תפקיד מערכות היחסים בנפש האדם), הכוללת תרגול מיינדפולנס (מודעות קשובה – Mindfulness) לטיפוח תשומת לב לגוף ולרגשות העולים ב”כאן-ועכשיו”.  המטרה בשיטות אלו להנכיח יחסי אני-אתה (בובר) והכרה באופן בו העצמי מתכונן מתוך היחס במקום לכפות עצמו על המרחב המשותף. חלקה הראשון של הסדנא יוחד להבנת תפיסת הדיאלוג המוצעת; חלקה השני של הסדנא התייחס לשימושים בדגשים התייחסותיים בעבודת גבעת חביבה בשתי תכניות: “שותפות בין קהילות” (בניית […]

המרכז לחברה משותפת, גבעת חביבה :גישה התייחסותית


שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י) הנחיה: היאם טנוס ואירית לויתן, יועצות חינוכיות, בעבר מפקחות אזוריות של שפ”י, משרד החינוך הגישה הנרטיבית במהותה מאפשרת “סיפורי חיים” – ככלי לפיתוח דיאלוג בין תרבותי. מטרתה להקנות כלים לקשב ולשיח המוגן על נושאים הנמצאים בקונפליקט. זאת גישה המתאימה לחברה הישראלית, בה חיות ביחד אוכלוסיות שונות, היוצרת מתח רב. נקודת המוצא היא לעודד שיח בו ניתן מקום לריבוי ולמגוון של דעות מתוך עמדה של הקשבה לסיפור האישי – האנושי, לנרטיב השונה, להדגשת הכוחות והייחודיות של האחר בסיפור ולא מתוך עמדה ביקורתית ושיפוטית המחפשת הכרעה.  עקרונות ניהול השיח המוגן שאובים מן הגישה הנרטיבית הנשענת על הקשבה ועל אי-הידיעה, על החצנת הבעיה המסופרת ויצירת הדהוד לה, תוך שהיא מאפשרת לסיפורים כואבים להישמע ותוך בניית סיפורים חלופיים ומועדפים על […]

שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י): “הגישה הנרטיבית”


בסוד שיח    הנחיה: רות דואק, פסיכולוגית קלינית בכירה, מרים פרוכטמן יועצת ארגונית וחינוכית בסוד שיח היא ארגון לקידום דיאלוג בין כל מגזרי החברה הישראלית. הארגון הוקם ע”י פסיכולוגים קבוצתיים מהימין והשמאל הפוליטי ופעיל מ-1992. עובד בשיטות של יחסי קבוצות וגישות מערכתיות על בסיס שיטת טביסטוק. “שיטת טביסטוק בוחנת יחסי קבוצות בדגש על הפרט ותפקודו בקבוצה ובארגון, תוך התייחסות לגורמים מודעים ולא מודעים המשפיעים על הפרט והקבוצה ומידת הצלחתם בהשגת מטרות שהוגדרו”. בסדנא הוצגו עיקרי השיטה ולאחר מכן המשתתפים עברו חוויה של אירוע בין-קבוצתי ובחנו אותה בכלים של השיטה. הלמידה בשיטה זו היא בשלושה תחומים עיקריים:  למידה אישית על עצמי ועל תפקודי בתוך קבוצה, בארגון ובחברה, דפוסי התנהגות שמקדמים אותי או מעכבים ומדוע. שיפור מיומנויות בלקיחת תפקידי מנהיגות, תרגול סמכות […]

“בסוד שיח: “שיטת טביסטוק



הבית הפתוח רמלה – קבוצת סאטיר הנחיה: טלי אהרוני וגילה כהן,  פסיכולוגיות קליניות מדריכות ומטפלות משפחתיות וזוגיות המודל של וירג’יניה סאטיר פותח ככלי לטיפול משפחתי ובמרכזו האמונה בכוחו של האדם וביכולתו להשתנות ((STST- Satir Transformational Systemic Therapy). מודל זה מיושם בבית הפתוח לקידום יחסי שותפות והבנה בין יהודים וערבים. הסדנה הסבירו בקצרה את עיקרי הגישה של המודל והמחישו באמצעות התנסות קבוצתית. הודגשו שני אלמנטים מתוך גישת סאטיר שהם רלוונטיים לעבודה עם קבוצות קונפליקט: ביסוס וחיזוק של תחושת ערך עצמי. אדם שמרגיש בעל ערך מתמודד עם העולם דרך חיבור לאנרגיית חיים ופחות דרך תגובות הישרדותיות. תחושת ערך עצמי קשורה גם לאמונה בשיוויון ערך בין כל בני האדם ללא קשר למוצאם, מעמדם או מינם. יישום מטפורת הקרחון ככלי יעיל להרחבת המודעות העצמית, […]

הבית הפתוח רמלה – שיטת וירגי’ניה סאטיר


הנחיה: שרה קלה-מאיר, מנכ”לית הבית הפתוח ונדב שוורץ, רכז קהילה וחינוך הבית הפתוח הינו עמותה בת שני עשורים אשר מעניקה מגוון שירותים לקהילה הלהט”בית בירושלים וסביבתה, ביניהם: חינוך, רווחה ושירותי רפואה, נוער וצעירים, תחומי קהילה שונים וביניהם הפקת מצעד הגאווה והסובלנות בעיר ועוד. “כחלק מחזוננו אנו שואפים לייצר שיח פתוח ועמוק ושיתופי פעולה בין מגזרים, תרבויות ודתות שונות בע יר שמטרתם אחת – לחיות יחד בשלום והבנה. לעמותה ממשקי עבודה רבים בין מגזריים ועם גורמי ממשלה שונים”. הסדנה שהתקיימה הדגימה כיצד מחנכים לסובלנות בבתי הספר ומוסדות החינוך השונים בירושלים. מהם הקונפליקטים העולים בקרב הצוותים השונים והתלמידים? הוצגו התפיסות של התלמידים בנושא מתוך כוונה להכיל אותם ובו זמנית להעלות דרכי התמודדות עימם.

הבית הפתוח: “חינוך לסובלנות”


הנחייה: חנין חוסין וגיא אלוני, מורים בבית הספר (עברית-ערבית) שני נרטיבים, שני מורים, כיתה אחת. שיעור לדוגמא, שבו תלמידי כיתה ט’ לומדים את הנרטיב ההיסטורי של ה”אחר”. נדגים כיצד חשיבה נרטיבית עוזרת לניתוח מציאות ולהתמודדות עם קונפליקט, על ידי הכרת השקפות שונות המגלמות מציאות מורכבת ואמת שאינה אבסולוטית. סדיקת הדיכוטומיות של טובים-רעים, אנחנו-הם, תוך שימת דגש על היכולת לחוש אמפטיה וכבוד כלפי ה”אחר”. בבסיס המפגש השוויוני בבית הספר עומדת התפיסה הדו – לשונית לפיה השפה אינה רק אמצעי חיוני לתקשורת הדדית אלא גם נדבך מרכזי בתרבות של כל אדם. עברית וערבית זוכות למעמד שווה בבית הספר, והילדים לומדים בשתיהן במקביל.

בית הספר הדו-לשוני: “נרטיבים בהוראת היסטוריה”



מודל הלמידה המשותפת הוא חלק מהחזון של הארגון לכונן “חברה ישראלית רב-תרבותית ושוויונית, שבה האזרחים הערבים והיהודים מקיימים חיים משותפים הנרקמים מגיל צעיר בבית הספר ומחוץ לו, דרך היכרות ממשית, דרך גישור על פערים ועל הבדלי תרבות ובאמצעות פעילות בתחומי עניין משותפים ושיח שובר מחיצות; חברה שבה שפות הארץ הרשמיות – עברית וערבית – נלמדות, מדוברות ונראות, כביטוי לתרבויות ולאוכלוסיות שהן מייצגות וללגיטימציה הציבורית לשפות ולדובריהן”. הסדנה הדגימה והמחישה כיצד תלמידים יהודיים וערבים לומדים יחד לבגרות בתקשורת וקולנוע. הסדנה עסקה בנושא “מציאות מהי?” כיצד נראית המציאות של התלמידים השונים, וכיצד מייצגים אותה? ותדגים יחידת לימוד חדשה בחטיבה העליונה.

יוזמות קרן אברהם: למידה משותפת – תלמידים יהודים וערבים לומדים יחד ...