Mixed2016


בית מדרש-מדרסה:  הנחיה: יגאל סימון, יו”ר עמותת “בסוד שיח” ואמין חלף מנחה בבית מדרש מדרסה (עברית-ערבית) שיטה בית מדרשית של לימוד בחברותא (בזוגות) ובלימוד קבוצתי של טקסטים מכוננים מהאסלם ויהדות. במהלך הסדנא המשתתפים נחלקו לקבוצות קטנות ללמידת טקסטים, ולאחר מכן הקבוצה כולה מקיימת חשיבה משותפת על החוויה ומשמעותה.

“לימוד מקורות”


אג’יק – מכון הנגב:  הנחיה: רוז עאמר, מנהלת פרויקט מתנדבים במכון אג’יק, פעילה חברתית (עברית-ערבית) הארגון שנוסד בשנת 2001 פועל למען שותפות אמיתית הבנוייה על שוויון שלום וצדק הוגן. לארגון מספר מחלקות הפועלות במישורים שונים כגון: אוהל המתנדבים, שהוכר לאחרונה כארגון הנוער הראשון בארץ, מחלקה כלכלית, הגיל הרך, מחלקת הבריאות ועוד. בסדנא הודגם מודל השותפות של המכון הנעשית על ידי משחק תפקידים ובניית פרויקט משותף המכשירה צעירים לפעילות בקהילה. שנת התנדבות “טליעה” (חלוציות) היא מסגרת מעבר לצעירות וצעירים ערבים, בוגרי תיכון, המכשירה אותם להשתלבות, גיבוש הזהות האישית וההשתייכות הקהילתית. זאת, לצד היכרות עם עולמות תוכן וידע, רכישת כלים ללמידה ועבודה והכוונה אקדמית ותעסוקתית. הפרויקט מנוהל על-ידי העירייה, ומתנדביו הצעירים פועלים במוסדות חינוך ורווחה ארבעה ימים בשבוע (30 שעות). יום נוסף מוקדש […]

דיאלוג בין זהויות – שיטה המבוססת על הגישה של פאולו פריירה ...


נעמת הצעירה:  הנחיה: נורית חג’אג’, מנהלת תוכן ופרויקטים,  עו”ד אורלי ביטי, סגנית יו”ר נעמ”ת ויו”ר פרויקטים מיוחדים, ואילת ברוך-כץ, פעילה בנעמ”ת תל אביב.    נעמת הצעירה היא קבוצת השתייכות, הכשרה ופעולה לנשים צעירות המגיעות ממקומות שונים בארץ, מרקעים, תעסוקה, דתות, מסורות שונות ומגוונות, המאמינות ביכולתן של נשים להשפיע על דמות החברה בישראל בכלל ועל מיקומן של נשים בפרט. הקבוצה פועלת בזיקה לנעמ”ת ולהסתדרות, לקידום מעמד האישה, לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית ולהשגת שוויון מגדרי במשפחה, בעבודה ובחברה. הסדנא הרחיבה את נקודת המבט על זהויות ופוליטיקה של זהויות והונחתה במתודה ייחודית – תוכן-תהליך-פוליטי. נושא הזהויות (קבועות ומשתנות) וכן פוליטיקה של זהויות העסיקה אותנו ברמה הקבוצתית וכאקטיביסטיות במרחבים פוליטיים ולפעמים אף מפלגתיים. אנו בוחנות כל הזמן את מקומן של זהויות, ובתוכן הזהות שלנו כ”אישה” […]

“פוליטיקה של זהויות” 



המכללה האקדמית בית ברל    “ריבוי זהויות“ הנחיה:  ד”ר אריאלה בארי בן ישי, מנהלת התכנית להנחיית קבוצות בחברה מרובת זהויות עבודה עם ריבוי זהויות לקידום מודעות לשיח תוך-אישי בין ריבוי הזהויות ומשמעות זהויות מקדמות ומעכבות של הפרטי בחברה, בהקשרים שונים. הסדנא שלבה תובנות תיאורטיות במטרה לסייע להבין את היישומים השונים בעבודה קבוצתית (“על אחרים שבתוכנו” (פרופסור דן בר און, 1999); “על הסדר החברתי של העצמי-ים המרובים” (שלמה מנדלוביץ’, 2005). התרגיל שמשתתפי הסדנה התבקשו לבצע בזוגות בשלב הראשון הוא לרשום על דף שמונה זהויות אישיות ולשאלת  בן/בת הזוג לפני כל זהות “מי את/ה?” מציינים אפיון אחד (אפשר עם הבהרה) ובתום אמירת שמונה הזהויות מתחלפים. בשלב השני בוחרים בן/בת זוג אחר/ת ושוב חושבים ורושמים שמונה זהויות אישיות אחרות/דומות ומספרים האחד לשני. התרגיל […]

“ריבוי זהויות”



מוזיאקה: הנחיה: לייקי סבן, מנהלת במשותף את מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בעכו (ערבית-עברית) החזון של המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה הוא להוות חלופה קהילתית למניעה, ניהול ויישוב סכסוכים, מתוך רצון לעודד הידברות ושיח שיתופי כדרך ליישוב מחלוקות בין קבוצות וקהילות מתרבויות שונות. וכן מתוך רצון לשפר את איכות החיים של כלל התושבים, ע”י הנחלת השפה הגישורית וערכים של כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות, הקשבה והשתתפות. בסדנא עסקו בהבטים תרבותיים בתהליכי צדק מאחה בהליך הפלילי. צדק מאחה הוא הליך בו פוגע ונפגע המעורבים באירוע פלילי נפגשים במטרה להגיע להסכם על הדרך לאיחוי ותיקון הפגיעות והנזקים שנוצרו, בגין המעשה הפלילי. במהלכה עסקו בשאלה כיצד הדת והתרבות של משתתפי ההליך משפיעה על המודל ועל התהליך? והובאו דוגמאות לתהליכי צדק מאחה בין שני […]

“צדק מאחה בהליך הפלילי”   



המרכז הישראלי לגישות מאחות: הנחיה: דליה טאובר, מייסדת המרכז הישראלי לגישות מאחות. “המרכז הישראלי לגישות מאחות הוקם ב-2012, והוא עוסק בלמידה ובפיתוח תפיסת השיח המאחה וביישום תהליכי צדק מאחה. במהלך השנים יזמנו חתימה על אמנת הצדק המאחה בחברה הישראלית, חשפנו בתי ספר ומקומות עבודה לגישה. אנו מנחים תהליכי צדק מאחה בפגיעה מינית והשתתפנו בגבעת חביבה, בפרויקט “מפת דרכים לחברה משותפת”, בפיתוח מודל להטמעת השיח המאחה כבסיס לדיון על מרחב משותף וקידום חיים משותפים”. בסדנה תחילה הוצגו עקרונות המודל שנבנה בגבעת חביבה ולאחר מכן הודגמו במעגל משתף של שיח מאחה. בשיח התמקדו בשאלות מפתח מתוך המודל, המכוונות לחשיבה ולדיאלוג בונה קהילה. הצפת השאלות, המענה אמיתי עליהן מקדם את המשתתפים המעוניינים בחיים משותפים לקידום וטיפוח תחושת בטחון, נוחות ושייכות במרחבים משותפים ובחברה […]

הישראליות” – שיתוף וחשיבה לקידום חיים משותפים”


גישורים: הנחיה: שי חורב (עכו), עליזה סילורה (רמלה), ירון לוין (חיפה), נועה שלו (לוד), לייקי סבן (עכו/ירושלים) בסדנא הדגימו את מודל העבודה של מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה בעיר מעורבת ממספר זוויות: יישוב סכסוכים, מנהיגות קהילתית רב תרבותית, דיאלוג קהילתי בין תרבותי ושותפויות. להמחשת המודל המשתתפים חולקו לארבע קבוצות עבודה בכל אחד מהם הוצג תהליך של דיאלוג קהילתי שהוביל אחד המרכזים (עכו, לוד, רמלה וחיפה). באמצעות שאילת שאלות וחקר מקרה הבוחן שהובא – המשתתפים התבקשו להתייחס את העקרונות ואת מודל הפעולה שיושמו בתחום הדיאלוג הקהילתי של מרכז הגישור ולבחון אפשרויות נוספות לטיפול.

“פורום ערים מעורבות”


המרכז לחברה משותפת, גבעת חביבה הנחיה: ד”ר רן קוטנר, מגשר יועץ אקדמי של גבעת חביבה מרצה בכיר תכנית ללימודי שלום וניהול קונפליקטים באוניברסיטת חיפה. המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה שואף לבנות חברה מכילה ומלוכדת מבחינה חברתית, על-ידי שיתופן של קהילות מפולגות בפעילות קולקטיבית. הגישה שהוצגה בסדנה היא “הגישה ההתייחסותית” לדיאלוג (גישה מתחום הפסיכואנליזה המדגישה את תפקיד מערכות היחסים בנפש האדם), הכוללת תרגול מיינדפולנס (מודעות קשובה – Mindfulness) לטיפוח תשומת לב לגוף ולרגשות העולים ב”כאן-ועכשיו”.  המטרה בשיטות אלו להנכיח יחסי אני-אתה (בובר) והכרה באופן בו העצמי מתכונן מתוך היחס במקום לכפות עצמו על המרחב המשותף. חלקה הראשון של הסדנא יוחד להבנת תפיסת הדיאלוג המוצעת; חלקה השני של הסדנא התייחס לשימושים בדגשים התייחסותיים בעבודת גבעת חביבה בשתי תכניות: “שותפות בין קהילות” (בניית […]

המרכז לחברה משותפת, גבעת חביבה :גישה התייחסותית



שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י) הנחיה: היאם טנוס ואירית לויתן, יועצות חינוכיות, בעבר מפקחות אזוריות של שפ”י, משרד החינוך הגישה הנרטיבית במהותה מאפשרת “סיפורי חיים” – ככלי לפיתוח דיאלוג בין תרבותי. מטרתה להקנות כלים לקשב ולשיח המוגן על נושאים הנמצאים בקונפליקט. זאת גישה המתאימה לחברה הישראלית, בה חיות ביחד אוכלוסיות שונות, היוצרת מתח רב. נקודת המוצא היא לעודד שיח בו ניתן מקום לריבוי ולמגוון של דעות מתוך עמדה של הקשבה לסיפור האישי – האנושי, לנרטיב השונה, להדגשת הכוחות והייחודיות של האחר בסיפור ולא מתוך עמדה ביקורתית ושיפוטית המחפשת הכרעה.  עקרונות ניהול השיח המוגן שאובים מן הגישה הנרטיבית הנשענת על הקשבה ועל אי-הידיעה, על החצנת הבעיה המסופרת ויצירת הדהוד לה, תוך שהיא מאפשרת לסיפורים כואבים להישמע ותוך בניית סיפורים חלופיים ומועדפים על […]

שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י): “הגישה הנרטיבית”