“פוליטיקה של זהויות” 


13912699_1306623316015308_3914700001455005841_n

נעמת הצעירה:

 הנחיה: נורית חג’אג’, מנהלת תוכן ופרויקטים,  עו”ד אורלי ביטי, סגנית יו”ר נעמ”ת ויו”ר פרויקטים מיוחדים, ואילת ברוך-כץ, פעילה בנעמ”ת תל אביב.   

נעמת הצעירה היא קבוצת השתייכות, הכשרה ופעולה לנשים צעירות המגיעות ממקומות שונים בארץ, מרקעים, תעסוקה, דתות, מסורות שונות ומגוונות, המאמינות ביכולתן של נשים להשפיע על דמות החברה בישראל בכלל ועל מיקומן של נשים בפרט. הקבוצה פועלת בזיקה mixed-cities-578לנעמ”ת ולהסתדרות, לקידום מעמד האישה, לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית ולהשגת שוויון מגדרי במשפחה, בעבודה ובחברה.

הסדנא הרחיבה את נקודת המבט על זהויות ופוליטיקה של זהויות והונחתה במתודה ייחודית – תוכן-תהליך-פוליטי.

נושא הזהויות (קבועות ומשתנות) וכן פוליטיקה של זהויות העסיקה אותנו ברמה הקבוצתית וכאקטיביסטיות במרחבים פוליטיים ולפעמים אף מפלגתיים. אנו בוחנות כל הזמן את מקומן של זהויות, ובתוכן הזהות שלנו כ”אישה” במרחבים השונים. האם הזהות הנשית שלנו היא קונקלוסיבית או שהיא מצטרפת לזהויות אחרות ומושפעת מהן (האם אני אישה או אישה מזרחית? האם אני אישה או אישה ענייה/עשירה?). שאלות אלה הביאו אותנו לקיים דיאלוג מתמיד עם המשתתפות ופעילות נעמת הצעירה ולהרחיב באופן מתמיד את התובנות שלנו בנושא. הפעילות מאפשרת למשתתפות לראות את מגוון הזהויות שלהן עצמן ואת התנועה והשינוי שיש בין הזהויות, לראות את השוני שיש בין אנשים שונים במרחב הציבורים, ומאפשרת חופש בזהות שבה אני בוחרת לפעול (בין אם זאת עמדה אידיאולוגית, מיקום גיאוגרפי, נטייה מינית, זהות דתית או זהות עדתית). תהליך מתקיים בארבעה שלבים:

  1. בשלב הראשון מקיימים סיעור מוחות על זהויות במטרה להרחיב ככל האפשר את מנעד הזהויות ולא להישאר עם הזהויות המוכרות והסטריאוטיפיות, וזאת כהכנה לשלב ב’ של הפעולה.
  2. בשלב השני המשתתפות מתבקשות לענות על ארבע שאלות בכתב (תוך כדי כך שהמנחה מסבירה את השאלות):
  • מהי הזהות שקובעת לך את סדר היום (מתי תקומי? מה תעשי? מה יהיו האילוצים שלך? איך זה משפיע על האינטראקציה עם אנשים אחרים? וכו’)
  • מהי הזהות שדרכה את מסתכלת על העולם (למי את משווה את עצמך? איך את רואה את עצמך? מה מגדיר אותך בתוך המרחב ויחסית לאנשים אחרים?)
  • מהי הזהות שדרכה את בוחרת לפעול במרחב הציבורי או היית רוצה לפעול במרחב הציבורי?

בדיון שהתקיים לגבי שלושת השאלות הראשונות, במספר קבוצות, גילינו שבדרך כלל הזהות שקובעת לנשים את סדר היום לא תמיד מקבלת משמעות פוליטית או אקטיביסטית, שכן היא הופכת להיות המובנת  מאליה. כך לדוגמה, בת להורים מבוגרים שעסוקה במידה רבה מאוד בטיפול בהוריה מצאה שנושא זה כלל אינו נמצא בסדר היום הפוליטי שלה ושל נשים אחרות במצבה.

בשאלה דרך איזו זהות אנחנו מסתכלות על העולם מצאנו בצד התשובות הצפויות מגוון של תשובות מפתיעות ומעניינות, כמו: הזהות שלי כשמנה, הזהות שלי כרווקה, או הזהות שלי כרווקה תל-אביבית. עוד גילינו כי המשתתפות אינן פועלות בשדות אלה, למרות שלנושאים אלה יש פוטנציאל פוליטי מובהק.

  • מהי הזהות שמשפיעה על ההחלטה שלך לאיזו מפלגה להצביע?

השאלה הרביעית נוספה לפני הבחירות שהתקיימו ב-2015. היה מעניין לראות כי רוב המשתתפות הזכירו את פוליטיקת הזהויות ביחס לחברותיהן, בעוד שהיו עיוורות להשפעת הזהות שלהן-עצמן על ההחלטה למי להצביע. הפעולה עזרה למשתתפות להבחין בהשפעת הזהות שלהן על הצבעתן, ולקבל את הלגיטימיות של ההשפעה הזאת אצל אחרות.