(16 בנובמבר 2016)
פרופ’ רפאל כהן אלמגור הוא ראש הקתדרה לפוליטיקה באוניברסיטת האל (Hull), אנגליה
היום יום הסובלנות הבינלאומי. הלוואי שכל יום היה יום סובלנות בינלאומי. אי-אפשר לדבר על דמוקרטיה ליברלית ללא סובלנות, וזה ערך חשוב גם לדמוקרטיה הישראלית. אפשר לשפר את מידת הסובלנות בדמוקרטיה הישראלית, בלשון המעטה.
מהי דמוקרטיה ליברלית? הדמוקרטיה עניינה פרוצדורות ומנגנונים, והליברליזם עניינו ערכים. הליברליזם מעמיד את הפרט במרכז. המדינה אינה חשובה כשלעצמה אלא היא כלי משוכלל שנועד להבטיח את זכויות הפרט, ובכך חשיבותה.
מהי סובלנות? סובלנות כרוכה ברגשות עזים כלפי תופעה זו או אחרת. סובלנות היא כלפי תופעה שיש לך יכולת להפסיק אותה. סובלנות כרוכה בהפעלת שיקולים מוסריים מתגברים. בספרות יש ויכוח לגבי הקריטריון האחרון.
במדינה דמוקרטית יכולה להיווצר סתירה בין זכויות הפרט לבין זכויות הקבוצה, ועל פי הגישה הרב-תרבותית זכויות הקבוצה הן לא פחות חשובה מזכויות הפרט. על פי וויל קימליקה, יש לשמור על הזכויות של הקבוצות ולהכיר בלגיטימיות שלהן. במקרים של התנגשות זכויות יש להגן על קבוצות מפני הממסד החיצוני.
חוזקה של דמוקרטיה נמדד ביחסה כלפי מיעוטים, וחובתה של כל דמוקרטיה להגן על צדדים שלישיים. אך גם לסובלנות יש גבולות. מוסכם ומקובל בספרות שאין לסבול פגיעה פיזית בבני אדם ואין לגלות סובלנות כלפי תופעות כמו Suttee (שריפת אלמנות) ורצח תינוקות ממין נקבה.
אך מה קורה כאשר בשם זכויות קבוצתיות נפגעות זכויות שאינן בגדר פגיעה פיזית? בני קהילת האמיש בארצות הברית מתנגדים לטכנולוגיה ודוגלים בהסתגרות, שמטרתה שימור ערכי הקהילה. הם רוצים לשמר את מורשתם ולחנך את ילדיהם כראות עיניהם. בני האמיש לא שולחים את ילדיהם ללמוד במערכת החינוך הכללית. הם לומדים את עבודת האדמה בבתי ספר של הקהילה. האם זו פגיעה בילדים? יש שטוענים כי אם הילדים ירצו לצאת מהקהילה לא יהיו להם כלים להשתלב בחברה הכללית, ועל כן זו אפליה. בית המשפט העליון בפנסילבניה פסק שזכויות הקבוצה גוברות במקרה זה על זכויות הפרט.
יש להבחין בין כפייה מופנמת לבין כפייה ממוקדת. יש לשמור על זכויות קבוצתיות כשלכולם יש את זכות היציאה. כשיש כפייה ממוקדת על המדינה הדמוקרטית ליברלית להתערב.
ישראל היא דמוקרטיה אתנית, ויש קדימות ליהודים במדינת ישראל. האפליה נגד המיעוט הערבי בישראל היא במגוון תחומים, ביניהם חלוקת תקציבים והקצאת קרקעות. כתוצאה מהאפליה המיעוט הערבי נמצא בתחתית המדרג הכלכלי-חברתי.
בדצמבר 2015 עברה החלטת ממשלה להקצות 15 מיליארד שקלים לפיתוח המגזר הערבי ולצמצום הפערים. כולי תקווה שההחלטה תיושם. עלינו לחתור לשוויון, לחנך לסובלנות ולהעריך רב-תרבותיות. אני מאמין שיש להוריד מחיצות ולחתור לשילוב, משום שהכרת הזר מביאה לקירוב לבבות ולשלום. יש לייצר תכניות לימוד להכרת הזולת, ובכלל זה לימוד ערבית ועברית. יש לנקוט העדפה מתקנת כלפי המיעוט הערבי.
אני מאמין שהמיעוט הערבי טועה בכך שהוא אוחז בהחלטה ההיסטורית של בן גוריון הפוטרת אותו משירות צבאי. ההחלטה של בן גוריון הייתה נכונה בעיניי, וההיגיון שעומד בבסיסה מוצק. עם זאת, ערבים צריכים להשתלב בשירות אזרחי-לאומי בתוך הקהילות הערביות, וכך לחתור לשוויון מלא בחובות ובזכויות. בהמשך לכך, אני ממליץ על הקמת אזורי תעשייה בסמוך ליישובים ערביים ועל ייצוג נאות לערבים בהתאם למספרם באוכלוסייה.
אציין שגזענות קיימת גם כלפי העדה האתיופית.
סיכום ועריכה: אסיף הוצאה לאור, מרכז כתיבה ועריכה