סדנת סיכום היום הראשון: “אסיף” עיבוד תהליכי לחוויית המפגש בקבוצות;
הנחיה: מנחי מדרשת אדם ומנחי בסוד שיח – 8 קבוצות דיון
בסדנת העיבוד עסקו בשני היבטים – האחד שיתוף בחוויה שכל אחד/ת עברו בסדנאות שונות בהן השתתפו; השנייה – בחינת השאלה: מה מאפשר לך דיאלוג אפקטיבי?
להלן מבחר אמירות של המשתתפים לגבי שאלה זו:
- עשייה משותפת מהווה תשתית לדיאלוג.
- יש חשיבות רבה לקיים דיאלוג בזמן קונפליקט.
- קודם כל אדם צריך לקיים דיאלוג עם עצמו, לפני שהוא פונה לדיאלוג עם אחרים.
- חשוב להבין מיהם המשתתפים בדיאלוג, במה הם שונים, ומי קבע שהם שונים.
- חלק מהפיתרון הוא חיים משותפים, שמובילים להכרה שהחלוקה הקבוצתית פחות חשובה.
- קיימת דמוניזציה או שקיפות של ערבים בחברה ובשיח הישראלי יש לפרק אותה כדי לקיים דיאלוג.
- הסיור (ביער ירושלים) גילה את קיומה של התחדשות טבעית בטבע גם כאפשרות להתחדשות בחברה.
- אפשר לראות בגירסאות השונות של המקורות בסיס לדיאלוג ולבניית מרחב משותף.
- השירה ככלי מחבר תרבויות – חוויה מדהימה ועוצמתית. אוכל להשתמש עם בני נוער.
החומרים שעלו בסדנת העיבוד מהווים ללא ספק רקע מרתק להמשך חשיבה משותפת על התנאים לקיום דיאלוג בין פרטים ובין קבוצות.
סדנת סיכום הכנס – איך מקדמים דיאלוג? מעגלי דיון במליאה
הנחיה: גיל גלעד, יועץ ארגוני ומנחה, עמותת בסוד שיח.
מטרת סדנת הסיכום במליאה היתה ליצור מרחב למפגש ולהיכרות עם אסטרטגיות הפעילות השונות של הארגונים בהקמתם ופעילותם השוטפת. המשתתפים התכנסו לדיון במתכונת “שולחנות עגולים”, בשמונה קבוצות, כל שולחן הונחה על מנחה. מבנה הדיון התקיים בסדר הבא: היכרות בין המשתתפים, תיאור מצב קיים בארגון אותו הוא/היא מייצגים; הצפת בעיות וקשיים באותו נושא; רעיונות לשיפור וקידום. לבסוף העלו על בריסטול חמש תובנות שעלו מההיכרות והדיון. בסיכום הדיונים –המשתתפים הוזמנו לעלות סוגיות להמשך דיון, הצעות לדרך מיטבית לקידום הדיאלוג בחברה האזרחית בישראל כארגון, והזמנה לשיתופי פעולה בין הארגונים.
תודה למנחי השולחנות העגולים: ד”ר אודי שפיגל, ד”ר ניצן רותם, ירון קנר, עליזה גרשון, דובי שוורץ, חנה פסח-היימן, רז ספקטור.