ערב פתיחה

א.ב. יהושע

סופר

א.ב. יהושע הוא סופר, מסאי ומחזאי ישראלי. יצירותיו זכו בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס ישראל לספרות ושירה לשנת תשנ”ה. כיום משמש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. השבוע זכה בפרס מדיסיס הצרפתי לסופר זר על ספרו “חסד ספרדי” שראה אור בעברית בשנת 2011 בהוצאת הספרייה החדשה.

סגנונו מתואר כ”נוגד את זרם התודעה”, ובעזרתו הוא מבקש להגיע לחקר מצבים שבהם היצריות אנושית מאיימת על אנשי תרבות מן היישוב.

מושב ראשון: עיר מעורבת, עיר מדינה – שיתוף דרי העיר בקבלת החלטות

יוסי סעידוב

יו”ר מינהל קהילתי גוננים רבתי

יוסי הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה. הוא החל את דרכו בכתיבת מאמר לעיתון סטודנטים בנושא תחבורה ציבורית, המשיך לעיתון הירושלמי “כל העיר” ככתב לענייני חרדים ואחר-כך מונה לכתב לעניינים מוניציפאליים. לאחר זמן, מונה לסגן עורך העיתון ולעורך החדשות שלו. יחד עם אחרים הוא הקים את סקופ (אתר חדשות גולשים) ובמשך שנתיים ערך את האתר. הוא עבד בשירות ynet להקמת מערכת תוכן גולשים עצמאית. בשנת 2009 הקים סעידוב את המשרד לייעוץ תקשורתי וחשיבה אסטרטגית (סעידוב-שטרן) המנהל קמפיינים בירושלים ובארץ. יוסי הוא ממייסדי “15 דקות – ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל”, מכהן בהתנדבות כיו”ר מינהל קהילתי גוננים רבתי וחבר בוועד המנהל של בית הלל בירושלים. בכנס הוא ידבר על שיתוף הציבור, בניית קהילה, יחסי קהילה-שלטון, שימוש באמצעי תקשורת ולובי ופוליטיקה.

יונתן רוקם

מתכנן ערים ודוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון.

המרכז הצרפתי למחקר בירושלים CRFJ

יונתן יבחן את הדמיון והשוני של תהליכי חלוקה עירוניים בערים שונות בעזרת דוגמאות מירושלים, ברלין וסטוקהולם.

הוא יסביר למה צריך ללמוד ולהשוות תהליכים של מחלוקת ושיתוף בתרבויות ומקומות שונים ויסביר כיצד שיתוף תושבים בתהליכי קבלת החלטות יכול להוות גורם חשוב לקידום העיר ותושביה (בדגש על תכנון ערים עם אוכלוסיות מרקע ותרבות שונים).

עו”ד יפעת סולל

מתמחה בזכויות אדם. חוקרת במכון ון ליר

עו”ד סולל בעלת תואר שני במשפטים עם התמחות בחברה ופוליטיקה והיא פעילה חברתית ופוליטית. היא שימשה כיועצת משפטית במגוון עמותות, הגישה מספר עתירות לבג”ץ וקידמה חקיקה בנושאי זכויות אדם ואזרח, בניהם המאבק המשפטי נגד סילוק תלמידים מהעדה האתיופית, סיוע משפטי לאזרחים בפריפריה, המאבק לקבורה אזרחית, הגנת הצרכן וזכויות בע”ח. היא פעילה במועצת להט”ב, מרצ, ההסתדרות החדשה, ועוד. עו”ד סולל פרסמה מאמרים רבים ומרצה בתחומה.

פרופ’ רחל אלתרמן

מתכננת ערים ומשפטנית. הטכניון – המרכז לחקר העיר והאזור

מייסדת ועמית כבוד, האגודה האקדמית הבינלאומית לתכנון, משפט, וזכויות קניין.

פרופ’ אלתרמן תדבר על החצי הכוס המלאה: מבט בין- לאומי השוואתי על ערים מעורבות ועל חוק התכנון והבנייה בערים מעורבות. היא גם תסביר על הרפורמה המוצעת בחוק והשפעתה האפשרית ועל תמורות במדיניות לגבי מקרקעי ישראל והשפעתם על ערים מעורבות.

ד”ר עאדל מנאע

היסטוריון וחוקר בכיר במכון ון ליר בירושלים

ד”ר מנאע הוא ראש המכון האקדמי להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל. רוב מחקריו עסקו בתולדות פלסטין בתקופה העותמאנית ולאחרונה הוא שוקד על כתיבת ספר על תולדות הפלסטינים בישראל בעשור הראשון לקיום המדינה. בעברו ניהל את המרכז לחקר החברה הערבית בישראל במכון ון ליר בירושלים. הוא ערך וכתב ספרים ומאמרים רבים שיצאו לאור בארץ ובלבנון בעברית, ערבית ואנגלית.

ד”ר אוקי מרושק-קלארמן

מנהלת חינוכית של מדרשת אדם – המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע”ש אמיל גרינצוויג

מנהלת חינוכית של מדרשת אדם משנת 1989 ונמנית על מייסדיה. ד”ר לפילוסופיה פוליטית, מומחית בתחום החינוך לדמוקרטיה ולשלום. כתבה ופרסמה ספרים ומאמרים רבים בתחום וחלקם תורגמו ופורסמו בשפות שונות. שותפה יחד עם חבריה בארגון בקבלת מספר פרסים יוקרתיים ביניהם: פרס יגאל אלון, פרס יו”ר הכנסת, פרס מרתה לאוב, ועוד.

מושב שני: חשיבה תכנונית ומרחב בערים מעורבות

ישראל קמחי

חוקר ומתכנן עירוני. מכון ירושלים לחקר ישראל, המכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית

ישראל עמד בראש האגף למדיניות תכנון בעיריית ירושלים וערך פרסומים הנוגעים לעתידה ולפיתוחה של בירת ישראל בנושאים כגון גדר ההפרדה, איכות סביבה, פיתוח ושימור וירושלים בת קיימא. הוא ריכז צוותים לתוכניות מתאר ותוכניות אב רבות בירושלים, ומשמש כיו”ר המועצה לשימור אתרים בירושלים.

הוא ידבר על התמורות שעברה מערכת התכנון העירונית בירושלים ביחסה למזרח העיר ועל השונות המרחבית והחברתית במזרח העיר בהקשר של תכנון עירוני. הוא יספר על התחרות על קרקע העיר בין קבוצות האוכלוסייה בירושלים ועל הפערים ברמת השירותים הציבוריים בין חלקי עיר שונים. הוא יסביר על ההשלכות האורבניות של פתרונות גיאופוליטיים אפשריים בירושלים.

פרופ’ ראסם חמאיסי

אוניברסיטת חיפה, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה מכללת גליל מערבי, ומרכז תכנון ולימודים IPCC

פרופ’ ח’מאיסי הוא מתכנן ערים ואזורים וגיאוגרף. הוא מומחה בתכנון ערים וכפרים ושותף בצוותי תכנון, בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, בשטחים הפלסטיניים ובירושלים. הוא מומחה גם בשיתוף הציבור, בשלטון המקומי ובמינהל הציבורי והעירוני.

ח’מאיסי חוקר ומתכנן בכיר במרכז לשלום ולשיתוף בינלאומי בירושלים המזרחית, שם הוא עוסק בתכנון ובמחקר שעניינו ירושלים. בסוף שנת 2007 נבחר לתפקיד נשיא האגודה הגיאוגרפית הישראלית. לצד פעילותו והתמחותו האקדמית ח’מאיסי פועל גם בתחום הציבורי והמקצועי והוא חבר בעמותות ובגופים מקצועיים וציבוריים רבים בארץ ומחוצה לה. כמו כן הוא מנהל חברה פרטית לתכנון ולניהול עירוני. הוא פרסם מחקרים וחיבורי מדיניות רבים באנגלית, בעברית ובערבית – בארץ ובעולם.

פרופ’ ח’מאיסי ידבר על תכנון נוגד מאתגר ועל שיתוף והשתתפות הציבור בתהליכי פרויקטים. הוא יבחן סגרגציה ושיתוף וידבר על מרחבי פחד ואמון. בנוסף, ירחיב על ההכרה בזכות לעיר משותפת.

פרופ’ אדריכל מייק טרנר

עיצוב אורבני, בצלאל

פרופ’ טרנר עלה ארצה מאנגליה ואת הקריירה שלו עשה במגזר הציבורי. כיום הוא מלמד בצלאל, בתכנית ללימודי תואר שני בעיצוב אורבני. בנוסף, הוא שותף בחבר המנהלים של י.מ.ק.א. ירושלים ובוועדת המשנה לשימור של המועצה הארכיאולוגית הישראלית. הוא היה חבר הוועדה המחוזית ירושלים מטעם עמותת האדריכלים.

בשנת 2006 פרופ’ טרנר זכה, כנציג של “בצלאל’, יחד עם אוניברסיטת אל-קודס ואוניברסיטת ג’ורדן אפלייד ברבת עמון, ב”קול קורא” של האיחוד האירופי לפרויקטים בנושאי שלום. הוא נטל חלק בסדנאות בינלאומיות מטעם האיחוד האירופי וכמו כן שימש יועץ בפרויקטים בנושאי מורשת תרבותית. בנוסף לכתיבת מאמרים רבים בנושאי שימור ועיצוב אורבני הוא מכהן כחבר בפורום ירושלים-ברלין, יוזמה של מכון ירושלים ללימודי א”י והמרכז הבינלאומי לשלום ושיתוף פעולה, בה נוטלים חלק צוותים מקצועיים ואקדמיים מברלין ומירושלים, הבוחנים דרכי פעולה לקידום המעבר לשלום בר-קיימא בערים שסועות.

פרופ’ טרנר כיהן כיו”ר הוועדה הישראלית לאתרי מורשת עולמית מאז כינונה ועד שנת 2011, במסגרת הוועדה ישראלי לאונסק”ו והעלה את ישראל על המפה העולמית בנוגע לאתרים על-לאומיים בשנת 2010 הוענק לו אות יקיר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.

ד”ר נועה הייזלר רובין

ד”ר לתכנון ערים בצלאל ואוניברסיטת בר-אילן

נעה היא מתכננת ערים, בעלת דוקטורט בגיאוגרפיה. היא חוקרת במסגרת המכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית ומלמדת היסטוריה ותיאוריה של תכנון עירוני בתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל האקדמיה לאומנות. היא זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע עם המחקר “ההיסטוריה של התכנון העירוני בפלסטינה 1927-1947”.

ד”ר רובין תדבר על המפגש בין אוכלוסיות שונות בעיר ועל התאמת מבנים בעיר לאוכלוסיות השונות המשתמשות בהם/בה. היא תסביר על שינויים בעיר בעקבות שינויים פוליטיים, תרבותיים ואחרים.

יהודית אופנהיימר

מנכ”לית עיר עמים

אופנהיימר, פעילה ותיקה בארגונים פמיניסטיים ובארגונים לזכויות אדם, הייתה עד לאחרונה עמיתה בבית הספר למנהיגות חינוכית במכון מנדל וקודם לכן ניהלה את “קול האישה”, המרכז הפמיניסטי בירושלים, שם עסקה בקידום צדק חברתי וזכויות חברתיות-כלכליות של נשים. אופנהיימר היא בעלת תואר שני בפיתוח בר קיימא מאוניברסיטת דרום אפריקה ותלמידת תואר שלישי בחוג לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן.

יהודית תדבר על המציאות בירושלים ללא אופק מדיני נראה לעין ותסביר מהי תושבות קבע – ארעיות מכוונת. היא תשאל: הזכות לעיר, למי? ותציג דרכים כיצד חולקים בעיר משותפת.

מושב שלישי: נוף לשוני – נגישות ושוויון למגוון האוכלוסיות העירוני

ד”ר חגי אגמון שניר

מנהל המרכז הבין-תרבותי לירושלים

ד”ר אגמון שניר מנהל את המרכז הבין-תרבותי לירושלים מאז הווסדו בשנת 1999. הוא בעל תואר שלישי בנוירוביולוגיה חישובית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואף עסק במחקר בארה”ב. הוא בוגר בית הספר למנהיגות חינוכית בירושלים (השייך לבית-ספר מנדל), שם התמקד במודלים לרב-תרבותיות באופן המשלב תחומים שונים כמו פילוסופיה פוליטית, דיאלוג רב-תרבותי, תהליכים קהילתיים רב-תרבותיים ופרויקטים המשלבים זהויות מגוונות. כיום עוסק בפיתוח מודלים ושיטות לפיתוח קהילה רב-תרבותית ובניהול פרויקטים לשינוי חברתי. ד”ר אגמון שניר ידבר על פרויקט הכשירות התרבותית בבריאות, כשירות תרבותית והנגשה לשונית וייתן מבט כללי על ירושלים.

יעקוב איברהים

עו”ד, רכז תקשורת ערבית בארגון יוזמות קרן אברהם

יעקוב ידבר על השפה כזהות והמסר שמתקבל מהזלזול בה במרחב הציבורי. הוא יביא דוגמאות מהשטח לטעויות בשפה הערבית וידבר על עליית המודעות לנושא בקרב האזרחים הערבים.

פרופ’ אילנה שוהמי

בי”ס לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

כתביה ומחקריה של פרופ’ שוהמי מתמקדים בהיבטים שונים של בחינת שפות ומדיניות שפות, בהקשר של סכסוכים וחברות רב-תרבותיות. היא מבקרת מבחני שפה בנוגע לכוחם העצום והמשמעויות הפוליטיות, חברתיות, חינוכיות ואנושיות שלהם בחברה רב-לשונית.

היא כותבת על מבחני שפה בבי”ס עבור ילדי מהגרים, מבחני שפה כתנאי לאזרחות, ועידוד מבחנים רב-לשוניים. פרופ’ שוהמי מתמקדת בנושא מדיניות בדגש מדיניות רחבה יותר של שפה, זכויות שפה, הגירה, שימור השפה, והנוף הלשוני.

היא עורכת את כתב העת “מדיניות לשונית” (Language Policy). וכתבה וערכה ספרים רבים. היא זכתה בפרס על מפעל חיים של ILTA (International Language Testing Association) בשנת 2010.

פרופ’ שוהמי תדבר על המחקר שערכה על תלמידים ערבים שעשו סרט על הנוף הלשוני ורפלקסיה על מה שקורה להם.

ד”ר דפנה יצחקי

מרצה וחוקרת בתחום מדיניות לשון ובלשנות חברתית, אוניברסיטת בר-אילן

דוקטור במחלקה לאנגלית באוניברסיטת בר-אילן בנושא מדיניות לשון כלפי השפה הערבית בישראל ומרצה במחלקה לתרגום ובתכנית ה-BA הרב-תחומי במדעי הרוח. ד”ר יצחקי עוסקת במגוון תחומים סוציו-לשוניים, בעיקר מדיניות לשון ותכנון לשוני, מיעוטים לשוניים וזכויות שפה והיא מנהלת תוכן של האתר לחקר מדיניות לשון באוניברסיטת בר-אילן.

ד”ר יצחקי תשתף את הקהל במחקר שבדק שילוט עירוני דו-לשוני עברית-ערבית בערים מעורבות. נקודת המוצא – בדיקת יישום “בג”ץ עדאלה”, כעשור לאחר שהתקבלה ההחלטה להוסיף ערבית לשילוט עירוני בעיר. היא תדבר על תפיסת המושג ‘עיר מעורבת’ ע”י נושאי תפקידים לרבות ראשי העיר ותציג את המורכבויות ואת ההסתייגויות הנלווים לה. היא תפרט מהן הסיבות לאי יישום ההחלטה במלואה, קשורות לתפיסה קונקרטית של ‘נוף לשוני’ ללא הכרה בערך הסימבולי של הבאת השפה הערבית אל המרחב הציבורי. כמו כן, הוא תציג דוגמאות של מקומות בהם נעשה שינוי בשילוט, לא נעשה שינוי תפיסתי – אין מחויבות אמיתית לשילוט דו-לשוני שייצג את מקומה של האוכלוסייה הערבית ושפתה.

מושב רביעי: לגדול בעיר מעורבת – חינוך, תיאוריה ומעשה

ד”ר ח’אלד אבו עסבה

מנהל מכון מסאר למחקר, לתכנון אסטרטגי ולייעוץ חברתי ומרצה במכללת בית ברל ומכללת אלקסמי

ד”ר אבו עסבה למד חינוך ואת הדוקטורט עשה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בנושא “תפיסות משפחתיות ובית ספריות כמנבאות מעורבות באלימות בקרב תלמידים בבתי-הספר הערביים בישראל”. במכון ון ליר בירושלים הוא מנהל את פרויקט אסטרטגיה לקידום מעמד האזרחים הערבים בישראל בתחומי החינוך, המנהיגות והכלכלה.

אמין ח’לף

יזם חברתי ואיש חינוך, מנהל מית”ר באבו גוש, מייסד ומנכ”ל שותף ראשון של יד ביד: המרכז לחינוך יהודי –ערבי בישראל

אמין עמד בראש יד ביד בין השנים 1997-2011. תחת תקופת מנהיגותו, יד ביד זכה להכרה ממשרד החינוך ומספר התלמידים גדל לכ-1000. אמין לימד בבתי ספר יהודיים וערביים ברחבי ירושלים ומרצה במכללת דוד ילין. המעורבות שלו בפרויקטים של דו-קיום, כולל קבוצת דיאלוג יהודית-ערבית היא ארוכת שנים.

אמין יסקור את המצב הקיים ,קשיים ואתגרים, דרכים להתמודדות עם אתגרים אלה, תפקיד החינוך בשנוי החברתי, המודל של חינוך דו לשוני, רב תרבותי ודו לאומי, הישגים ואתגרים עתידיים.

ד”ר תמר ורטה זהבי

סופרת לילדים ולנוער ומרצה לחינוך במכללה לחינוך ע”ש דוד ילין, ירושלים

ד”ר ורטה זהבי תדבר על הספרים שכתבה לילדים ולנוער בהם מונכח, מצד אחד הסכסוך הישראלי פלסטיני אך מצד שני נארגים בהם יחסים אינטימיים בין אלו שלא היו אמורים להתחבר זה עם זה. היא תדבר על כתיבת ספרי ילדים ונוער כמעשה אקטיביסטי – ותשתף את הקהל בתגובות נערים ונערות לספרים ובדיאלוגים הלא פשוטים שניהלה עמם.

פרופ’ יוסי יונה

פרופ’ לפילוסופיה של החינוך במחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון

יוסי יונה הוא ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, חבר הנהלה במרכז אדוה ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. הוא נמנה עם ראשי יוזמת ז’נבה, מייסדי הפורום לצדק חברתי ולשלום ועמד יחד עם פרופ’ אביה ספיבק, בראש הצוות ספיבק-יונה, שייעץ למחאת האוהלים ב-2011. עד שנה 2006 היה יו”ר שותף של הפורום ללימודי חברה ותרבות בישראל במכון ון ליר. השנה הוא מנהל, ביחד עם ד”ר בשיר בשיר וד”ר גיא בן-פורת, את קבוצת המחקר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות. הוא פרסם מאמרים רבים הנוגעים לרב-תרבותיות, לדמוקרטיה, ללאומיות, לרפורמות בחינוך ולפילוסופיה המדינית והחינוכית של ז’אן ז’ק רוסו. הוא כתב מספר ספרים על זהות ורב תרבותיות בישראל.

שולה מולא

יו”ר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה. המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך

אשת חינוך ילידת אתיופיה ותושבת ירושלים. חזונה החברתי הוא להביא לשילובה המלא של הקהילה בחברה, תוך לקיחת חלק פעיל בבניית חברה ישראלית בעלת אופי רב תרבותי, הרואה בהבדלים בין אדם לאדם יתרון ולא חסרון.

שולה תדבר בנושא “בחוץ בפנים” – מיקומה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית והתמודדות של תלמידים אתיופים עם גזענות בבתי ספר דתיים. היא תשתף את הקהל בממצאים עיקריים מתוך עבודת המאסטר שלה ותיתן עדות אישית – “אחרות” כפולה במרחב הירושלמי.

הרצאות עוגן:

פרופ’ מרק פרוסל

המחלקה לעיצוב ותכנון עירוני אוניברסיטת וושינגטון, ארה”ב – ינאם באנגלית.

פרופ’ טובי פנסטר

החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב. מייסדת ועומדת בראש המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וחברה– תנאם באנגלית

פרופ’ טובי פנסטר היא מרצה בכירה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב. פרסמה ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בנושאי אזרחות, מגדר וזכויות אדם בתכנון ופיתוח.

פרופ’ פנסטר הינה המייסדת והעומדת בראש המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וחברה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. חברה בפורום ללימודי נשים באוניברסיטת תל-אביב משנת 1996. היא יו”ר קבוצת העבודה העולמית למגדר ולגיאוגרפיה, שהינה חלק מהארגון הגיאוגרפי העולמי International Geographical Union – IGU.

פרופ’ פנסטר נמנית עם מייסדי עמותת “במקום” – מתכננים למען זכויות תכנון ויושבת הראש הראשונה של העמותה בשנים 2000-2003.

הרצאת מבוא:

פרופ’ ריצ’ארד הכט

אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס – ינאם באנגלית.

פרופ’ הכט הוא היסטוריון של דתות. תחומי ענייניו חובקים היסטוריה כללית של הדתות, יהדות, דת ותרבות. מחקריו מתמקדים בהקשרים התרבותיים של הדת ובמיוחד הצטלבות של דת, פוליטיקה ותרבות. הוא דוגל במחקר השוואתי ובין-תחומי.

בשנת 2000 הוציא, יחד עם רוג’ר פרידלנד, את הספר “לשלוט בירושלים” (To Rule Jerusalem) המסכם עשור של עבודה היסטורית ואתנוגראפית בנושא ירושלים. הספר מראה כיצד דת ופוליטיקה מתערבבים יחד ודרכים בהן הקהילה היהודית והקהילה הפלסטינית חווים את הסכסוך דרך החיים בעיר. הספר מתמקד בפוליטיקה של המרחב והמרחביות של הדת.

הוא מלמד קורסים בנושאים רבים, ביניהם טקסטים מהעת העתיקה והתנ”ך, התקופה הרבנית, מחשבת ישראל מודרנית, וכן קורסים בנושאי דת, פוליטיקה ותרבות, וסמינר לסטודנטים לתארים מתקדמים המתמקד בחוקרי דת ובשנים האחרונות התמקד בזיגמונד פרויד וולטר בנימין.

פרופ’ הכט מלמד שפות שמיות מאזור צפון-מערב, לימודי יהדות ועברית וגם קורסים בהיסטוריה של הדתות.

מושב חמישי: דתות, אמונות וחילוניות וייצוגן בערים מעורבות

ד”ר אמנון רמון

מכון ירושלים לחקר ישראל ויד יצחק בן-צבי. החוג למדע הדתות, האוניברסיטה העברית

ד”ר רמון הוא היסטוריון, חוקר ירושלים ומורה דרך. נושאי מחקריו העיקריים הינם: ירושלים בעידן המודרני (מן המאה ה-19 ועד ימינו), פעילות הכנסיות הנוצריות בארץ הקודש, מדינת ישראל, הכנסיות ושאלת ירושלים, הר הבית מנקודת מבט יהודית, האגן ההיסטורי של ירושלים, אוכלוסיית מזרח ירושלים (מאז 1967), גבולות העיר, גדר ההפרדה ומטרופולין ירושלים, צליינות ותיירות לירושלים.

ד”ר רמון ידבר על מקומן המיוחד של הקהילות והכנסיות הנוצריות במרקם הירושלמי ותרומתן לעיר ויבחן כיצד ניתן לחזק את הגורמים הנוצריים הפועלים בעיר. הוא ידבר על הקדושה המשולשת של העיר וההיסטוריה שלה כמשאב לחיזוק מעמדה של ירושלים כ”עיר עולם”.

פרופ’ יצחק רייטר

מזרחן, ראש החוג ללימודי א”י במכללה האקדמית אשקלון, מכון ירושלים לחקר ישראל

פרופ’ רייטר הוא מומחה ללימודי המזרח התיכון וארץ-ישראל ומלמד גם חקר סכסוכים. הוא מלמד במוסדות בארץ ובעולם. בעברו פעל פרופ’ רייטר כסגן וממלא-מקום היועץ לענייני ערבים של שלושה ראשי ממשלה (מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס) ובשנת 2006 ייעץ למועצה לביטחון לאומי בכתיבת תכנית מדיניות בנושא הערבים בישראל. פרופ’ רייטר מתמחה בין השאר בסכסוכים במקומות קדושים, בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בערביי ישראל, בפוליטיקה מזרח-תיכונית ובמשפט מוסלמי והוא פעיל בדיאלוג יהודי-ערבי בישראל ובשיחות שלום עקיפות בין ישראל לבין הפלסטינים.

פרופ’ רייטר ידבר על זכותו של מיעוט דתי לייצוג במרחב הציבורי של אתרי קדושה ומורשת וייתן מימד השוואתי בין ישראל לדמוקרטיות אחרות בהקשר זה. הוא ידבר על מקרה מבחן של המסגד בבאר-שבע ועל צדק מעברי בענייני אתרי מורשת. הוא ישתף את הקהל ברעיונות לאיזון בין צורכי המדינה והרוב היהודי לבין האינטרסים של המיעוט הערבי-מוסלמי בישראל.

ליאור להרס

דוקטורנט, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, האוניברסיטה העברית

ליאור ידבר על זכותו של מיעוט דתי לייצוג במרחב הציבורי של אתרי קדושה ומורשת וייתן מימד השוואתי בין ישראל לדמוקרטיות אחרות בהקשר זה. הוא ידבר על מקרה מבחן של המסגד בבאר-שבע ועל צדק מעברי בענייני אתרי מורשת. הוא ישתף את הקהל ברעיונות לאיזון בין צורכי המדינה והרוב היהודי לבין האינטרסים של המיעוט הערבי-מוסלמי בישראל.

רב, פרופ’ נפתלי רוטנברג

מכון ון ליר בירושלים, רב היישוב הר אדר

הרב פרופ’ משמש כיו”ר תחום תרבות וזהות יהודית ועורך “זהויות”, כתב עת לתרבות וזהות יהודית של מכון ון ליר בירושלים. הוא חתן פרס ליבהבר לסובלנות דתית לשנת תשע”א. תחומי התעניינותו העיקריים הם חוכמת האהבה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של ההלכה וחינוך דמוקרטי. הוא פרסם עשרות מאמרים ומחקרים בפילוסופיה, חינוך, הלכה ומחשבת ישראל, ושימש עורך ומו”ל של מספר כתבי-עת בישראל ובארה”ב. כתב וערך שנים-עשר ספרים.

הרב פרופ’ רוטנברג ידבר על “עיר ובליבה חומה: על מחיצות וביטולן” ועל עיר מרובת זהויות: לגדול בירושלים ולראות ב”אחר” אדם. הוא יבחן דרכים כיצד לא לרתום מתח דתי לאלימות.

ד”ר צביה גרינפלד

מכון מפנה לדמוקרטיה וזהות יהודית

ד”ר גרינפלד כתבה את הדוקטורט שלה על פילוסופיה פוליטית. מאז שנות ה-90 היא פעילה בתחומים פוליטיים וחברתיים, בניהם מכון “מפנה” לחינוך לשלום, סובלנות ודמוקרטיה בחברה הדתית. היא הייתה ממקימות תנועת “נשים דתיות למען קדושת החיים” וגם חברה לשעבר בוועד המנהל של בצלם ומהחותמים על יוזמת ז’נבה. היא הייתה חברת כנסת מטעם מרצ בכנסת ה-17.

ד”ר גרינפלד תיתן תיאור מצב על הרב-לאומיות ורב-תרבותיות של ירושלים ותשתף את הקהל בנקודת מבטה של החברה החרדית על מצב זה. היא תדבר על המשמעות הפוליטית של ירושלים כעיר דו-לאומית ותיתן הערכת מצב לגבי העתיד.

פרופ’ עזיז חיידר

מכון ון ליר

פרופ’ עזיז חידר הוא מרצה לסוציולוגיה במכללת דוד ילין בירושלים ועמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית. קיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ועשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ג’ורג’טאון בוושינגטון. שימש ראש המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ביר זית במשך ארבע שנים והרצה בה עד 1997. באותה שנה ייסד את המכון ללימודים אזוריים באוניברסיטת אל-קודס וכיום הוא ראש המכון. פרופ’ חידר חיבר את הפרקים “האסטרטגיה הכלכלית” ו”האסטרטגיה החברתית” בחזון העתידי של הערבים הפלסטינים בישראל, שפורסם בידי הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל בנובמבר 2006.

במכון ון ליר בירושלים הוא עומד בראש קבוצת המחקר צמיחתו וגיבושו של המעמד הבינוני הערבי בישראל. בשנים 2007-2006 ניהל במכון את פרויקט המחקר השלטון המקומי הערבי בישראל.

מושב שישי: מגדר בערים מעורבות– הדרה ושיתוף במרחב הציבורי

רחל עזריה

חברת מועצת העיר ירושלים, מעטם סיעת ירושלמי, מכון הרטמן

ילידת ירושלים, רחל התחילה את דרכה כפעילה של מגמה ירוקה. עם השנים עברה להתמקד בענייני הלכה הנוגעים לנשים, כולל זכויותיהן של מסורבות גט. בשנת 2008 החליפה כיוון והתמודדה לעיריית ירושלים כמנהיגת סיעת ירושלמים (ברשימת התעוררות-ירושלמים). רחל פעילה מאוד בתחום הפלורליזם בעיר, קידום המשפחות הצעירות ונגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

ד”ר תגריד יחיא יונס

סוציולוגית אוניברסיטת תל-אביב, המוסד האקדמי נצרת

ד”ר יחיא יונס תדבר על העיר כמרחב אמביוולנטי בכלל ולנשים בפרט: זרות לצד חופש ואינדיבידואליות, הדרה לצד הכלה, ניכור לצד הזדהות. היא תדבר על החברה הערבית-פלסטינית בישראל: האופי ‘הכפרי’ של היישובים הערבים, העיר: הקריטריון הסטטיסטי (מספר התושבים) לעומת אמות מידה איכותיים שמשוקעים בהגדרת העיר, העדר העיר בנוף הערבי-פלסטיני המקומי. ד”ר יחיא יונס תדבר על המרחב העירוני כמאפשר גישה פוטנציאלית לצרכים, שירותים ופעילויות אזרחיות; מפגש בין אוכלוסיות שונות, עושר אנושי והפרייה רעיונית וחברתית. היא תשאל: ערים מעורבות בישראל: האמנם? ותיתן בחינה ביקורתית הן מפרספקטיבה אתנית-לאומית והן מגדרית. היא תדבר גם על המרחב העירוני כמרחב חלופי, מרחב של ש”פ, מחאה והתנגדות, וכמרחב של שייכות חלופית.

ד”ר יפעת ביטון

מרצה בכירה למשפטים, ביה”ס למשפטים ע”ש שטריקס, המסלול האקדמי המכללה למנהל, יו”ר מרכז תמורה למניעת הפליה

ד”ר יפעת ביטון מתמחה בתחום דיני הנזיקין, דיני אנטי-הפליה ובתחום תיאוריה ביקורתית-חברתית של המשפט. פרסמה שורה של מאמרים בארץ ובחו”ל בעניין הביקורת הפמיניסטית והחברתית של דיני הנזיקין וחקרה את מבנה דיני אנטי-ההפליה בארה”ב ובישראל מומחיותה הייחודית בתחום ההשקה שבין דיני הנזיקין ודיני השוויון נוגעת גם לעולם המעשה, בעשייתה כעורכת-דין חברתית. ד”ר ביטון היא ממייסדות מרכז תמורה למניעת הפליה, הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם ביה”ס למשפטים ע”ש חיים שטריקס. המרכז מייצג קורבנות הפלייה בבתי-משפט, בתביעות לפיצוי על נזקי ההפליה שספגו. ד”ר ביטון מלמדת קורסים בדיני נזיקין, תורת המשפט ושלל קורסי בחירה בביקורת המשפט.

ד”ר ביטון תדבר על המשמעות הייחודית של “פחד נשי” בערים מעורבות ועל המחיר הכלכלי האמיתי והגבוה של פחד נשי במרחב הציבורי.

סתיו שפיר

ממובילות המחאה החברתית

לאחר השירות הצבאי, סתיו קיבלה מלגת לימודים לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה מאוניברסיטת סיטי שבלונדון, ועברה ללמוד ולהתגורר בבריטניה במסגרת פרויקט ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה במזרח התיכון. בתקופה זו היא פרסמה טורים באתר של מאקו, מסע אחר ונשיונל ג’יאוגרפיק. בקיץ 2011 היא פתחה, יחד עם דפני ליף, את המאהל בשדרת רוטשילד והפכה לאחד הדוברים המרכזיים של המחאה החברתית.

פרופ’ רחל אליאור

פרופסור בחוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ’ אליאור תדבר על המתח שבין קודש וחול ביחס לנשים – על פי ההלכה והמסורת או על פי החוק. היא תרחיב על מסורת הדרת נשים מסמכות ודעת ועל החיוניות של הפנמת השוויון בכל המרחב הציבורי. היא תטען שאי אפשר לכפות דת במרחב הציבורי אפשר לכפות חוק. פרופ’ אליאור תבחין בין בחירה/חובה פרטיקולארית לכפייה/זכות אוניברסאלית.

מושב שביעי: פתרון סכסוכים בערים מעורבות

פרופ’ יפעת מעוז

ראש מרכז שוויץ לחקר סכסוכים וראש מכון סמארט לתקשורת, האוניברסיטה העברית

פרופ’ מעוז היא פסיכולוגית חברתית. תחומי המחקר שלה כוללים היבטים פסיכולוגים ותקשורתיים בסכסוך ותהליכי שלום, עיבוד מידע חברתי ופוליטי, ודינאמיקה של תקשורת קבוצתי בעתות סכסוך. היא תדבר על המורכבויות של לחיות יחד.

ד”ר אריאלה ורנסקי

אדריכלית, מתכננת ערים, מגשרת. ראש קבוצת המחקר בנושא יישוב סכסוכים, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון. חיפה, המרכז לחקר העיר והאזור – הטכניון חיפה

ד”ר ורנסקי תדבר על איך לחיות טוב בערים מעורבות – קונפליקטים וההתמודדות עמם: המשותף, המפריד, השונה, והמשתנה – האתגר: לשלב ידע ממקומות ומתחומים אחדים לצורך התאמה דינאמית כאן ועכשיו. היא תרחיב על השאלה “חיפה משותפת” – האמנם? ותיתן הצצה לחייהם של תושבים בעיר מעורבת מתוך דיונים מ-25 קבוצות מיקוד, ועל סוגיות שעלו לדיון ב”עמותה למען תכנון ופיתוח איכותי בחיפה”. היא תשתף את הקהל בסוגיות ותהיות תוך דיונים ועשייה בפורום הבינלאומי של 13 ערים מעורבות על פני שלוש יבשות (The Forum for Cities in Transition). היא תציג ממצאים מחקר קונפליקטים והתמודדות עמם – אתגרים וחסמים בפיתוח ידע רב תחומי ובין תחומי, ובשימוש בו לטובתן של ערים מעורבות – הרהורים בפרספקטיבה של פעילות קבוצת המחקר בנושא יישוב סכסוכים. לבסוף ד”ר ורנסקי תיתן סקירה של מודלים אפשריים; סוגיות ואתגרים העולים מהדיון.

פרופ’ ישי בלנק

פרופסור, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למשפטים

פרופ’ בלנק הוא סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט ומרחב, משפט וחשיבה פוליטית, משפט מנהלי ודיני השלטון המקומי, בישראל ובעולם. כמו כן פרסם מחקרים שעסקו במערכת החינוך הציבורית בישראל, והיה חבר בצוות המשפטי שליווה את עבודתה של ועדת דברת לרפורמה בחינוך הציבורי בישראל. לצד פעילותו האקדמית, משמש בלנק כחבר בהנהלות הציבוריות של ארגונים שונים, ובהם “במקום – מתכננים למען זכויות תכנון בישראל” (משמש כיושב ראש ההנהלה), “גישה – המרכז לשמירה על הזכות לנוע”, וארגון “נוער גאה” (איגי).

ד”ר מרואן דרוויש

Principle lecturer in Peace Studies Centre for Peace and Reconciliation, Coventry University, Coventry, UK

Dr. Darweish will compare and contrast conflict resolution verses conflict transformation, transformation in ongoing processes and holistic approaches that address the root causes of the conflict. He will describe how divided cities reflect a divided society and ask how to best address the imbalance of power between the parties in the conflict. He will claim that any intervention to transform the conflict must address the system and structures, laws and regulations and culture.

ד”ר אורלי פרידמן

אוניברסיטת סינגידונום, בלגרד

ד”ר פרידמן תיתן חומר רקע – קוסובו אחרי המלחמה (משנת 1999). היא תדבר על האלבנים וסרבים בקוסובו ותנתח את היחסים בין הקבוצות אחרי 1999 והכרזת העצמאות בשנת 2008 – תוך דגש על השינוי ביחסי הכוח (עם דגש על התפקיד של הקהילה הבינ”ל). ד”ר פרידמן תדבר על ערים מעורבות – או ליתר דיוק ערים חצויות בקוסובו ותציג נתונים ממחקר שדה שערכה בקוסובו על מפגשים בין סרבים ואלבנים אחרי 2008 – עם פוקוס על פרישטינה (הבירה) וגרצ’ניצה (מובלעת סרבית בפאתי העיר).

מושב נעילה: מה מהנושאים הנדונים בכנס ניתן ליישום בירושלים?

נדים שיבאן

מנהל מחלקת פרויקטים בקרן לירושלים

במסגרת תפקידו בקרן לירושלים נאדים יוזם ומיישם פרויקטים של קהילה, דו-קיום, חינוך ורווחה, בשיתוף עמותות ורשויות ברמה הארצית ועירונית. בין הפרויקטים נמנים מערכת להכשרת ובקרת תוכניות דו-קיום, תמיכה באוכלוסיות מוחלשות הרוצות להשתלב בשוק העבודה, הרחבת תוכניות להעצמת שבע שכונות עם ארגונים שותפים, תמיכה באוכלוסיות מוחלשות (אמהות, גיל השלישי) למימוש הזכויות שלהם, וקידם חינוך טכנולוגי ומדעי בכל האוכלוסיות. קודם לכן, הוא עבד מעלה מ-25 שנה בתחום הרווחה והוא מייסד ופעיל בעו”סים שלום.

ד”ר מאיה חושן

חוקרת בכירה, מכון ירושלים לחקר ישראל

ד”ר חושן היא חוקרת בכירה במכון ירושלים המתמחה במחקרי ירושלים בת זמננו בתחומי אוכלוסייה וחברה. נוסף על היותה גיאוגרפית, מתכננת ערים, חוקרת בכירה ועורכת השנתון הסטטיסטי לירושלים, ד”ר חושן מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ושותפה בוועדות היגוי, תכנון וחשיבה בתחומי תכנון עירוני וחינוך.

ד”ר חושן תבחן למה ירושלים היא עיר מעורבת וכמה ירושלים היא עיר מעורבת. היא תדבר על הפרדה והיבדלות של קבוצות אוכלוסיית בירושלים ותסקור מי עוזב ומי נשאר לגור בירושלים – הדילמה של אפליה מתקנת – שוויון הזדמנויות בתוך העיר ומה קורה מחוץ לעיר? – מי נשאר מי עוזב. היא תסביר גם על חינוך בירושלים – מערכות חינוך נפרדות, תוכניות לימוד שונות, אפשרויות שונות וסיכויי חינוך שונים.

עופר ברקוביץ’

יו”ר התעוררות בירושלים, מנהל אסטרטגיה ותוכן בתחנה הראשונה בירושלים

עופר היא מהמייסדים של התעוררות בירושלים. בשנת 2008 התנועה התמודדה לעיריית ירושלים (ברשימת התעוררות-ירושלמים) ועופר היה לחבר מועצת העיר (ברוטציה).

עופר מכיר את הבעיות והחיכוכים במספר תחומים (נוער, תרבות, תשתיות ועוד) ומתמחה במערב העיר בתחומים שונים – צעירים, נוער, תעסוקה, דיור, תרבות.

נעמי צור

סגנית רה”ע ירושלים, שגרירת הרשת העולמית לעלייה לרגל ירוקה

נעמי היא פעילה ציבורית, מנהלת הקהילות העירוניות של החברה להגנת הטבע, וממקימי הקואליציה הסביבתית “ירושלים בת קיימא”. החל מדצמבר 2008 מכהנת כחברת מועצת עיריית ירושלים וסגנית ראש העירייה ניר ברקת.

נעמי תדבר על חשיבות הזהות הדתית/רוחנית של ירושלים והחיבור בין מורשת הזו לעקרונות של צמיחה ירוקה ופיתוח בר קיימא. היא תסביר על הרחבת מסגרות שיתוף ושותפות של הציבור ועל אתיקה של המרחב הציבורי וחשיבות קיום דיון ציבורי רחב בנושא זה.

יאיר שלג

עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, כותב בכיר, עיתון מקור ראשון.

יאיר יצמצם וימקד את ייחודן הבעייתי של הערים המעורבות למספר נושאים מוגדר: המתח הדתי והתרבותי, יחסים פוליטיים וקהילתיים בין הקהילות. הוא יטען נושאים כמו אקולוגיה וחינוך אינם מהווים בעיה מיוחדת בעיר מעורבת, ואפילו שאלת המגדר רלוונטית לערים בעלת זהות דתית מונוליתית, כדוגמת בני-ברק ואום אל-פחם, לא פחות מלערים מעורבות. הוא ידבר על הצורך לא להסתפק בבלימת תהליכים שליליים, אלא לחשוב גם על דרכים בהן ההטרוגניות הלאומית והדתית יהפכו למקור של דיאלוג מפרה במקום (או לפחות לצד) היותן מקור לעימות.

רות חשין

נשיאת הקרן לירושלים בדימוס

רות חשין היא ילידת ירושלים, דור שביעי, וגם למחויבותה המקצועית לעיר אבותיה שורשים עמוקים. בשנת 1965 סייעה גב’ חשין לראש עיריית ירושלים טדי קולק לפתח את המחלקה הראשונה של עיריית ירושלים לתיירות. בשנת 1967, שנה לאחר השקתה של הקרן לירושלים, החלה גב’ חשין לשמש רכזת כללית של הארגון הצעיר.

במשך ארבעה עשורים הייתה הגברת חשין אחראית לשינויים העצומים שהתחוללו בקרן – משורשיה הצנועים ועד שהפכה לארגון רב-לאומי שלרשותו יותר מ-700 מיליון דולר. גב’ חשין נוסעת ברחבי העולם ומפתחת קשרים עם ידידי ירושלים ברחבי תבל. תחת הנהגתה פתחה הקרן לירושלים סניפים ביותר מעשר מדינות. לפני כעשרים שנה מונתה גב’ חשין לנשיאת הקרן לירושלים.

ד”ר מרון בנבנישתי

היסטוריון

בשנת 1982 קיבל את התואר דוקטור במינהל ציבורי מבית הספר על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. נושא הדוקטורט היה: “ניהול סכסוכים: מנהל עירוני בירושלים ובבלפאסט”, והוא השווה בין הסכסוכים בצפון אירלנד ובארץ-ישראל. בשנים 1993-1994 היה חבר מועצת עיריית ירושלים. הוא היה מרצה באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם וזכה במלגות רבות ומאמריו מתפרסמים בארץ ובעולם. בשנת 2012 נבחר לקבל את התואר יקיר ירושלים.