לגדול בעיר מעורבת – כנס 2016

הכנס “לגדול בעיר מעורבת” הינו הרביעי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים ומדרשת אדם מקיימות בירושלים. הכנס יוקדש לעיון ולמחקר של חווית הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת בערים המעורבות ולהצגת מודלים שיאפשרו להפיק את המיטב ממציאות זו בהווה ובעתיד. בנוסף תוצג בו העשייה המתרחשת בערים מעורבות בכלל ובכל הקשור לנושאי חינוך לחיים משותפים של שונים, תוך יצירת חיבורים בין עולם המעשה לבין העולם האקדמי והתיאורטי.

המושג “עיר מעורבת” מתייחס לעיר שבה מתגוררות קבוצות אוכלוסייה שונות ונבדלות זו מזו. השוני ביניהן יכול להיות על רקע גזעי (שחורים ולבנים), לשוני (עברית ואמהרית), אתני (אשכנזים ומזרחיים) דתי (נוצרים ויהודים) או שוני לאומי (יהודים וערבים). בערים אלו לכל קבוצה יש רצונות ומנהגים תרבותיים ו/או לאומיים משלה, ולעתים התפיסות מתנגשות וגורמות לקונפליקטים בעוצמות שונות; החל מקונפליקטים אלימים שמקורם במחלוקת על הריבונות ועל השליטה בעיר, כמו בירושלים, וכלה בקונפליקטים על אורחות חיים.

בישראל ישנן כמה ערים המוגדרות כערים מעורבות המאופיינות בכך שמתגוררות בהן קבוצות אוכלוסייה גדולות יחסית בעלות מאפיינים שונים ולעיתים אף מנוגדים. כך למשל לוד, רמלה, חיפה, תל אביב–יפו ובאר שבע הן ערים מעורבות בין יהודים וערבים, בית שמש וצפת הן ערים שגרים בהן חילונים וחרדים זה לצד זה וכמו כן יש ערים דוגמת נתניה ואשדוד המאופיינות בקבוצות גדולות של עולים החיים לצד ישראלים ותיקים. אולם נדמה כי אין עוד עיר כמו ירושלים שהאוכלוסייה שבה מגוונת ורב תרבותית כל כך ומתקיים בה סכסוך תרבותי ולאומי כאחד. אין ספק שהגדרתה כעיר מעורבת בהתייחס לירושלים המזרחית איננה מקובלת על תושביה הערבים.

החברה הישראלית עוברת שינויים רבים בעקבות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, לאומיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. לשינויים אלו השפעה רבה על החיים של צעירים: חילונים ודתיים שתהליכי הקצנה פוליטיים משפיעים עליהם, ערבים ויהודים אזרחי המדינה המחפשים ביטוי לזהותם במרחב הגיאוגרפי העירוני, אזרחים המערערים על הלגיטימציה של הריבון בעיר, ילדי מהגרי עבודה ופליטי מלחמה המתדפקים על דלתות הערים הגדולות.

במהלך הכנס יוצגו, נושאים שונים ומגוונים הקשורים בחיים בערים מעורבות בעתיד. כל מושב יהיה מורכב מנציגי המעשה והתיאוריה וכן מנציגי הקבוצות הלאומיות, האתניות והמגדריות. ישתתפו בו אנשי אקדמיה, ראשי ארגונים ועמותות ומומחים בתחומי חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, אנשי קהילה, חוקרים ואנשי אקדמיה ועוד.

אירועי ומושבי הכנס:

הכנס יפתח באירוע חגיגי בערב ה-15.11.2016, יום שלישי, ויכלול דברי פתיחה וברכות ולאחר מכן מופע פואטרי סלאם – “שירה מדוברת” ומופע מוסיקלי של ההרכב מרקש אקספרס.

היום הראשון של הכנס שחל ביום הסובלנות הבינלאומי ה-16 בנובמבר – יוקדש לנושא החינוך בערים מעורבות. במושבים השונים יעסקו במודל הרב תרבותי בחינוך, בתופעת הנשירה של תלמידים בערים מעורבות, בשיתופי פעולה בין אנשי חינוך מקבוצות שונות, ובמגרשי הכדור רגל כמטפורה לפעילות חינוכית במרחב עירוני פתוח.

המושב הראשון יעסוק באתגרים ובמכשולים של נוער מנותק בירושלים ונוער בסיכון. המושב השני יתמקד בחינוך לרב תרבותיות ורב לאומיות.

בצהריים תתקיים הרצאתו של הפרופ’ רפאל כהן אלמגור מאוניברסיטת האל שבאנגליה, אשר יציג מודלים רב תרבותיים במדינות שונות ובכללן ישראל.

אחר הצהריים יתקיים המושב השלישי והוא יוקדש לתוכניות חינוכיות המתקיימות בירושלים בנושאי דו קיום בין יהודים וערבים. המושב הרביעי והאחרון ליום זה יוקדש לקבוצות הכדורגל המנוהלות ע”י האוהדים ומייצגות שיתופי פעולה מיוחדים בין אוהדים ממגזרים וקבוצות שונות.

יומו השני של הכנס (17.11, יום חמישי) יוקדש בעיקר לתכנון הפעילות של צעירים ועבורם במרחב הציבורי בערים המעורבות. תיבחן הנגישות של צעירים בשכונות משותפות לפעילות העירונית בכלל, יוזמות ויצירת שיתוף פעולה בשכונות שונות בירושלים ובערים אחרות, האקדמיה כמרחב משותף, אולמות הקולנוע והסרטים המוקדשים לתיאור החוויה העירונית ועוד. מושב מיוחד יוקדש ביום זה לטיפול בבעיית הפליטים בערים מעורבות בארץ ובעולם.

מושב הבוקר יעסוק בקהילתיות בעיר מעורבת ובתוכניות מיוחדות שמציע החינוך הבלתי פורמאלי לילדים ונוער. אחריו יתקיים מושב שיוקדש לשכונת הגבעה הצרפתית המהווה מקרה מבחן מעניין של שכונת תפר ירושלמית המתמודדת עם ההשלכות של קירבה גיאוגרפית בין יהודים וערבים.

המושב שלאחריו יעסוק במעורבות אזרחית בטיפול בילדים פליטים וילדי פליטים ומהגרי עבודה. במושב זה יציגו את פעילותם נציגי ארגונים מישראל, טורקיה וגרמניה. האורחים מחו”ל יתארו את עשייתם החברתית ואת הקשיים המיוחדים שלהם ובמקביל תתואר העבודה במסגרות של הגיל הרך וגני הילדים בערים מעורבות בארץ.

מושב אחר הצהריים יעסוק בקמפוס הר הצופים כמודל לפעילות אקדמית בין מגזרים שונים. מושב הערב בכינוס יעסוק בקולנוע בערים מעורבות – האם סרטי הקולנוע משקפים או יוצרים מציאות? במושב זה ישתתפו קולנוענים, יוצרים ובמאים יהודים וערבים שיציגו את עמדותיהם וקטעים מסרטיהם העוסקים בקונפליקטים בחברה הישראלים וכיצד הם משתקפים בקולנוע הישראלי בכלל, ובקולנוע התיעודי בפרט.

דברי סיכום יחתמו את דיוני הכנס.

לסיום הכנס הקהל יוזמן למוזיאון האסלם שם יתקיימו מספר אירועים: מיצג אמנותי עם קולקטיב “המבול” הפועל בגבעה הצרפתית, מוזיקה עם ההרכב היהודי-ערבי “ווסט אל טאריק” והרכב שָּבָּנַאם, מוזיקה פרסית עממית ויהודית, ממחוזות שונים באיראן.

תרגום סימולטני לערבית/עברית יהיה בשני ימי הכנס 17-16 בנובמבר.

כנסים קודמים

הכנס הראשון “לחיות בעיר מעורבת – בעיות, אתגרים ופתרונות” הוקדש לנושא “הזכות לעיר” – מושג תיאורטי, אשר מבסס את מעמדם השווה של כל דרי הערים המעורבות החיים בהן ומחפש אחר הדרכים המיטביות להנגיש את שירותי העיר לאוכלוסיות השונות.

הכנס השני “לחיות בעיר מעורבת” הורחב הדיון בסוגיית הנגישות של דָרֵי ותושבי הערים המעורבות למשאביהן ועסק בהתמודדות עם הרב תרבותיות בערים מעורבות והמתחייב ממנה.

הכנס השלישי “עיר המחר – לחיות בעיר מעורבת בעתיד” בחן את סוגיות תכנון בערים מעורבות ובחשיבותו ליצירת מרחב שוויוני בתחומי תעסוקה, בנייה, תחבורה, שיתוף אזרחים בקבלת החלטות, הנגשה לשונית, מגדר וסביבה ברת קיימא. וכמו כן בשינויים חברתיים המחייבים תכנון מחודש של, חינוך, רווחה, פעילות של החברה האזרחית ושל הפעילות פוליטית בערים מעורבות.