הכנס “עיר המחר – לחיות בעיר מעורבת בעתיד” הוא הכנס השלישי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים ומדרשת אדם מקיימות בירושלים.
הכנס הראשון הוקדש הכנס לנושא “הזכות לעיר” – מושג תיאורטי, אשר מבסס את מעמדם השווה של כל דרי הערים המעורבות החיים בהן ומחפש אחר הדרכים המיטביות להנגיש את שירותי העיר לאוכלוסיות השונות. הכנס השני הוקדש הכנס בעיקר להתמודדות עם הרב-תרבותיות בערים מעורבות והמתחייב ממנה.
הכנס השנה בוחן את החיים בערים מעורבות לאור השינויים הרבים המתרחשים בארץ ובעולם בעקבות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. לשינויים אלו השפעה רבה על החיים בערים בעלות אוכלוסייה מגוונת במדינות שונות בעולם וביניהן ישראל. תנועת פליטים ומהגרים, גלובליזציה כלכלית, קונפליקטים לאומיים ואחרים משנים את המרחב האורבני באופנים חסרי תקדים.
בערים מעורבות בישראל חיים אלו לצד אלו – חילונים ודתיים שתהליכי הקצנה פוליטיים משפיעים עליהם, ערבים ויהודים אזרחי המדינה המחפשים ביטוי לזהותם במרחב הגיאוגרפי העירוני, מהגרי עבודה ופליטי מלחמה וכלכלה גלובלית ומקומית כושלת, המתדפקים על דלתות הערים הגדולות ותושבים וותיקים החרדים לעתידם. בניגוד להם חלים תהליכי התקרבות בין האוכלוסיות המעורבות, שיתופי פעולה חינוכיים ותרבותיים, נישואים של בני קבוצות חברתיות שונות, ועוד – יש מי שמברך עליהם ויש מי שחושש מהם. בין אם מדובר בשינויים חיוביים ובין אם בשינויים שליליים, אלו מחייבים הערכות ותכנון של המדינה ומוסדותיה כמו גם של השלטון המקומי. הערכות זו מחייבת איבחון של התהליכים המפתחים בהווה וקובעים את עתיד תושבי הערים, והיא מחייבת ראייה יצירתית מרחיקת ראות כדי להתמודד עמם.
בכנס משתתפים מומחים, פעילים חברתיים, פוליטיקאים ואחרים, מישראל וממדינות אורחות, לדון בסוגיות הקשורות בשינויים אלו, כדי להיערך לקראתן ולהגיב להן בצורה יצירתית והומנית.
הכנס לווה בתרגום סימולטני לעברית ולערבית.
מה היה בכנס?
הכנס התקיים במרכז הכנסים ע”ש קונרד אדנאואר משכנות שאננים, ירושלים, 22-20 באוקטובר 2015. דיוני הכנס ותמונות הועלו לאתר זה.
ערב הפתיחה החגיגי של הכנס התקיים ביום שלישי, 20 באוקטובר 2015. הערב נפתח בדברי פתיחה וברכות מפיו דני ממרן, מנכ”ל הקרן לירושלים וציין בדבריו: “מאז היווסדה, לפני כ-50 שנה, הציבה לעצמה הקרן לירושלים בראש יעדיה לפעול לקידום הסובלנות וההבנה בין האוכלוסיות השונות בעיר. אנחנו מחפשים דרכים רבות לאפשר לכל הקבוצות שמרכיבות את העיר לחיות בה ביחד, במינימום של מתח וקונפליקט. אבל בצד השני של המטבע אנחנו מנסים לצמצם את הפערים ולהנגיש את השירותים הניתנים לכל קבוצה. למרות מה שקורה בחוץ, אנחנו עדיין מאמינים שזה אפשרי ולא מפסיקים לקוות”. ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, מנהלת עמיתה במדרשת אדם אמרה בין היתר: “לפני למעלה משנה התחילו צוות הקרן לירושלים וצוות מדרשת אדם בהכנת הכנס. […] בעוד אנו טורחים על הכנת הכנס, חלק מהערים המעורבות בישראל מצאו את עצמן שוב בשלב מדמם של הסכסוך בין יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל ותושביה ובין אזרחי מדינת ישראל לפליטים החיים אתנו. […] הכנס עכשיו הוא התרומה הצנועה שלנו לשינוי, שינוי לקידום חיים של כבוד, שוויון ושיתוף בין היחידים והקבוצות בערים מעורבות.”
בחלקו השני של הערב התקיים דיון מרתק בין הסופרים דורית רביניאן ואיימן סיכסק, בהנחיית ליאת רגב. הדיון הביא בפני הקהל את אחת מהסוגיות המרכזיות הקשורות בחיי התושבים בערים מעורבות. האם יש להפריד בין הקבוצות החיות בעיר המעורבת או שמא יש לחיות יחד? איימן סיכסק הביא את התזה של החיים המשותפים ואילו דורית רביניאן הציגה את תזת ההפרדה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים. הספרים של השניים מביאים אף הם בצורה ברורה תזות אלו. הדיון בין הסופרים בערב הפתיחה היה קדימון שייצג את הסוגיה המרכזית שעברה כחוט השני גם בפנלים האחרים משך היומיים של הכנס – לחוד או ביחד? והוא אכן שירת כפי שראינו מטרה זו בהמשך.
המופע המוסיקלי של להקת קוורטט טוקאן – “כשביאליק ופיירוז נפגשים”, הצליח להביא בפני הקהל את אפשרות היצירה המשותפת, והיא אכן עשתה זו בצורה מרגשת ביותר.
היום הראשון של הכנס עסק בעיקר בסוגיות תכנון בערים מעורבות ובחשיבותו ליצירת מרחב שוויוני בתחומי תעסוקה, בנייה, שיתוף אזרחים בקבלת החלטות, הנגשה לשונית, מגדר וסביבה ברת-קיימא.
בתחילת היום התקיים מושב מיוחד למתכננים השכונתיים והקהילתיים בירושלים (סגור לקהל הרחב) אשר עסק בעיקר בשאלת שיתוף האזרחים בתכנון. בדיון הועלו שאלות מקצועיות חשובות, ביניהן עלתה בעיקר שאלת הפער בין הפוליטי למקצועי בהקשר של שיתוף הציבור; המושב הראשון עסק בתחום התכנון העתידי בערים מעורבות; המושב השני הוקדש לנושא תעסוקה, תחבורה ומימד הזמן בערים מעורבות בעתיד; המושב השלישי עסק בסוגיית סביבה בת קיימא בעולם המחר בערים מעורבות; והמושב הרביעי בסוגיית ההדרה והנגשה בעתיד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות.
לסיום התקיימה הרצאת אורח של פרופ’ דניאל מונטרסקו (Prof. Daniel Monterescu) שכותרתה היתה “עיר שסועה לה יחדיו: ערים מעורבות וקהילות אתניות בראיה גלובלית”. הרצאה על ערים שסועות ועל ערים מעורבות, שעוררה ענין רב בקרב הקהל.
יומו השני של הכנס התמקד בשינויים חברתיים המחייבים תכנון מחודש של, חינוך, רווחה, פעילות של החברה האזרחית ושל הפעילות פוליטית בערים מעורבות.
המושב החמישי שפתח את היום השני עסק בנושא “שכנות” בערים מעורבות – מושג רלוונטי לעתיד” הדוברים התייחסו למשמעות והחשיבות של החיים המשותפים ושל קבלת השונות, היתה התייחסות לסוגיות של אוכלוסיית הפליטים ומהגרי העבודה המתגוררים בשכונות בערים, וכן, המצב הקיים ביחסים בין הקהילות היהודיות והערביות בערים המעורבות.
הרצאת האורחות מקפריסין שדברו על מרחב שיתוף פעולה בניקוסיה – הציגה מקרה בוחן על האתגרים, הקשיים והפתרונות ביצירת נקודת מפגש בין הקהילות של ניקוסיה התורכית והיוונית. מרינה נופיטו ומריי דינר הן נציגות יוונית ותורכית של מרכז Home For Cooperation בניקוסיה, הנמצא על קו התפר בין החלק התורכי ליווני ומספק בסיס לשיתוף פעולה בין שתי הקהילות;
המושב השישי בכנס עסק במושג המשפחה העתידי – דובר בפנל על חייהם של זוגות ומשפחות מגוונות והדוברים רגשו את הקהל בהבאת המרחב המשפחתי האישי לפנל. המושב השביעי הוקדש לנושא החינוך בעתיד בערים מעורבות. הועלו אתגרי העבודה החינוכית עם ילדי פליטים והוצגו נתונים חשובים; בהקשר לחינוך לרב-תרבותיות הועלתה התיזה כי יש לקשור בין צדק חלוקתי לבין נרטיבים; הוצגו ממצאי מחקר על תפיסות הסטודנטים והסטודנטיות להוראה לגבי מושגי רוב ומיעוט; תפסיה חדשנית נוספת התייחסה לשיח המתקיים – דיון על האחר נעשה כאילו האחר לא נוכח. זה שיח של הרוב שלא מביא בחשבון שבכיתה מסוימת יש פרטים ששייכים לקבוצה האחרת, שעליה מדברת המורה. אותו ילד הופך להיות האחר בדיון על סובלנות, וזה מרחיק אותו ולא מקרב אותו. דובר על השימוש במושגים הקשורים בחיים משותפים כדי להשאיר את מצב יחסי הכוח כפי שהוא. במיוחד נבחן מושג המאבק בסטריאוטיפים. המושב השמיני והאחרון עסק בריבוי זהויות – אישית, חברתית, מגדרית ופוליטית – הדוברים הביאו לדיון את השיח הירושלמי בדבר מקומן של נשיים דתיות בעיר; סופר על פרויקטים של הבאת הנרטיב הנשי בהיסטוריה למודעות דרך פרויקטים של העלאת ערכים לויקיפדיה המתארים נשים פורצות דרך; דובר על היעדר נוכחות הזהות המזרחית ומיעוט הבולטות שלה בספרי ההיסטוריה, בספרות ובכלל. ובהקשר המשפטי הובאו דוגמאות מעולם המשפט שמייצגות את ההתערבות הציבורית במרחב הפרטי במיוחד ביחסים בין הקהילות היהודית והערבית בערים מעורבות.
לסיום הכנס הקהל הוזמן לאירוע מוסיקלי “פשוט שרים” במתחם התחנה הראשונה – ערב שירה משותפת ליהודים וערבים, בעברית ובערבית בהשתתפות המוסיקאים: עלמה זוהר, ג’ורג’ סמען ולהקת מג’הול. האירוע המחיש כי ניתן לשתף פעולה וכי שיתוף הפעולה לא רק שמונע סכסוכים, אלא הוא גם מהנה. לאירוע הסיום הייתה משמעות מיוחדת לרגל אירועי הדקירות במשך כל ימי הכנס.
ועדת ההיגוי:
הקרן לירושלים: ד”ר אודי שפיגל, מנהל תחום חינוך והשכלה; טלי פדרמן, רכזת תכניות חינוך ודו קיום; ליאת רוזנר, דוברת
מדרשת אדם: ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, לאה טוביאס – מנהלות עמיתות
מכון ירושלים לחקר ישראל: פרופ’ יצחק רייטר, חוקר בכיר במכון ירושלים ובמכון טרומן לחקר השלום, וראש החוג ללימודי א”י המכללה האקדמית אשקלון; ליאור להרס, חוקר במכון ירושלים ודוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באונ’ העברית
משכנות שאננים: מוטי שווורץ, מנכ”ל; קרן צפניה, רכזת תוכניות
המרכז הבין-תרבותי לירושלים: ד”ר חגי אגמון-שניר, מנהל המרכז
צוות הכנס – מדרשת אדם: לאה טוביאס, ד”ר אוקי מרושק-קלארמן, יולנדה גרינהוט, דנה מילר, דגנית בן שטרית, מרים ג’ייקובס
אודות הארגונים השותפים
הקרן לירושלים – מסייעת בצמיחתה של ירושלים כעיר מודרנית, סובלנית, פלורליסטית ותרבותית על ידי חיזוק הקהילות המגוונות, יצירת חיוניות כלכלית בעיר ותמיכה בדו-קיום – חיים משותפים ופיתוח חיי תרבות ויצירתיות. מאז הקמתה מילאה הקרן תפקיד מוביל בבניינה של ירושלים כבירה פורחת, עיר תרבות, מרכז של מחשבה, חינוך, רווחה ופנאי, מקום המכבד את קהילותיו השונות הדרות בכפיפה אחת. השנה מציינת הקרן 50 שנה להיווסדה.
אדם המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע”ש אמיל גרינצוויג – ארגון חינוכי ארצי הפועל למען קידום הדמוקרטיה והשלום, ולביסוס תפיסת עולם המכבדת את זכויות האדם והאזרח. המדרשה מפתחת מגוון תכניות לימודים, מתודות ומודלים חינוכיים מקוריים. יוזמת ומפעילה תוכניות במערכת החינוך הפורמלית ובמערכות עירוניות; מקדמת שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך, חברה, קהילה ואקדמיה בארץ ובחו”ל. הפעילויות מתקיימות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים ומותאמות לשונות הגילאית, התרבותית והלאומית. נוסדה בשנת 1987.
מכון ירושלים לחקר ישראל: – מכון מחקר אקדמי עצמאי למחקרי מדיניות בנושאי ירושלים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכן בנושאי מדיניות סביבתית, חדשנות וצמיחה. המכון מתמקד באתגרים הייחודיים לירושלים בת-זמננו, ומחקריו משמשים קובעי מדיניות ואנשי אקדמיה, כמו גם את הציבור הרחב. נוסד בשנת 1978.
משכנות שאננים – מרכז תרבות וכנסים בינלאומי בירושלים, מיסודה של הקרן לירושלים. המקום משמש כמרכז לפעילות אמנותית ותרבותית ברוח של דיאלוג, סובלנות ופלורליזם.
